משפחתו של אסיר שהתאבד תובעת את השב"ס

לפני כשנה וחצי התאבד האסיר סמיר חנוכייב ז"ל (23), תושב טירת הכרמל, בתאו שבכלא שאטה. היום משפחתו תובעת את שירות בתי הסוהר (שב"ס) על סך מיליוני שקלים בטענה לרשלנות מצד הסוהרים.

תחילת הסיפור בכלא איילון, אליו הגיע חנוכייב ביולי 2003 לתקופה של 12 שנה, לאחר שנמצא אשם בהריגה. במרץ 2006הועבר לכלא שאטה, סמוך לבית שאן, שבמקור נועד לאכלס אסירים ביטחוניים. חנוכייב, שהתנגד למעבר, סירב להיקלט והוגדר על ידי עובד סוציאלי של המתקן כ'אסיר במצוקה'. בהחלטתו, שקל העובד הסוציאלי את העובדה שחנוכייב ניסה בעבר להתאבד, ולקח בחשבון את מצבו הנפשי, את היותו על סף בכי בזמן ההערכה ואת האיום, אותו מימש, לשבות רעב. פחות מ-48 שעות לאחר העברתו לכלא, חנוכייב נמצא תלוי בתאו, כשסדין הקשור לצינור בתקרה מהודק סביב צווארו ושרפרף מוטל הפוך לרגליו.

"כל הנורות האדומות היו שם", נכתב בכתב התביעה שהגיש לאחרונה עורך הדין ישראל יוגנר לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשם המשפחה. על פי דו"חות העובד הסוציאלי, אסיר שמוגדר במצוקה אסור שיישאר לבד לזמן ממושך ועל הסוהרים שבאותה המשמרת לבקר בתאו כל רבע שעה ולתעד את הביקורים בדו"ח מסודר. כמו כן, אין להציב אסיר שכזה בתא הפרדה.

הסעיף השני כנראה שלא קיבל התייחסות כלל ואילו הסעיף הראשון אכן בוצע, עד לזמן ההתאבדות עצמה. מדו"חות הסוהרים עולה כי בתאו של חנוכייב ביקר סוהר בכל רבע שעה חוץ מבאותו הלילה, אז ביקר אותו סוהר בשעה 2:45 לפנות בוקר ושוב רק ב-3:20, כשכבר היה מאוחר מכדי להציל את חנוכייב.

"למרות הנהלים וההנחיות הגורם המטפל המנוח הוצב בתא הפרדה שלא התאים למצבו", טען עו"ד יוגנר בכתב התביעה, "עצם הצבתו בתא עם סדין, שרפרף ועוגן בתיקרה דומה להצבתו בתא עם אקדח טעון בידיעה שהלחיצה על ההדק לא תרחק". בעקבות המקרה משפחתו של חנוכייב תובעת משב"ס פיצויים, בין היתר בגין הכאב והסבל שנגרם להם, קיצור תוחלת חייו ואבדן כושר השתכרות בעתיד.

זה לא המקרה הראשון בו מוגשת תביעה כנגד השב"ס בגין רשלנות בפיקוח על האסירים. לאחרונה פיצה השב"ס את עיזבון המנוח אלירן גולן ז"ל ב- 825,000 שקלים בהסדר פשרה שהושג לאחר התערבות בית המשפט.

בתגובה נמסר לוואלה! חדשות משרות בתי הסוהר כי עמדתם בנושא תוצג בבית המשפט, כשיידרשו לכך.