בלוג גאורגיה: מנאנא 10

למרות הדימוי המאצ'ואיסטי, מצליח הפמיניזם לחדור אט אט גם לפוליטיקה הגיאורגית. לדוגמא, הנשיאה בפועל נינו בורדנדז'זה מכהנת בתפקיד באופן זמני בלבד לאחר שהנשיא מיכאיל סאאקשווילי פרש כדי להתמודד מחדש על התפקיד (כך מחייבת החוקה הגאורגית). אך יושבת ראש הפרלמנט הותיקה אינה מרגישה חסרת כישורים או אי נוחות בתפקידה החשוב, במיוחד בימים מתוחים כל כך בגאורגיה.

בפרלמנט הגאורגי 236 חברים, מהם 23 נשים. אפילו בממשלה קיים ייצוג לנשים על ידי שרת המשפטים ושרה נוספת ללא תיק. המספרים אולי אינם מרשימים לעומת מדינות אחרות באירופה, אך בהתחשב במסורת של המדינה השמרנית מדובר בהישג אדיר.

את חברת הפרלמנט מנאנא נצ'קבייה שמעתי במועדון איגוד המורים, בו היא נאמה מול קהל של עשרות גברים ונשים. נצ'קבייה, אסרטיבית ורהוטה, אינה שונה מפוליטיקאיות בכל מקום אחר בעולם אך לא מזכירה במאום את הדרך בה הוצגו נשים גרוזיניות לאורך השנים. היא תומכת נלהבת של המועמד לנשיאות דוד גמקרלידזה ומנצלת כל במה כדי לעשות נפשות למען גאורגיה טובה יותר, על פי סדר היום בו היא מאמינה.

בשיחה מקדימה היא מספרת כי אינה מרגישה מיוחדת או שונה על אף היותה אישה שעוסקת בפוליטיקה. למרות טענותיה על רדיפות מצד הממשל הנוכחי היא מסרבת להראות חולשה "נשית" ומקרינה קשיחות ונחישות. תוך כדי נאומה של נצ'קבייה היא זוכה למחיאות כפיים סוערות של הקהל הקטן וניתן לראות שהגברים בין המאזינים לא חוששים להריע לחברת הפרלמנט. בכלל, במטות בחירות רבים פגשתי נשים חזקות מנהלות את הפעילות ללא חשש מהדימוי או מהגברים שסרים למרותן.

יכול להיות שדווקא באמצעות הפוליטיקה, שנתפסת במקומות רבים כתקרת הזכוכית האחרונה בפני נשים במערב, מצליחות הנשים הגאורגיות לצאת מהמטבח המטפורי ולכבוש לעצמן מעמד, באזור שנודע ביחס הנוקשה והמחמיר של הגברים כלפי נשים.