נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש פרסמה הודעת תגובה חריפה לכוונתו של שר המשפטים דניאל פרידמן לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים. "התוצאה המיידית של השינויים הינה פגיעה במקצועיותה של הוועדה ובעצמאות השיפוטית, ולמעשה יתר פוליטיזציה בהליך מינוי השופטים", כתבה הנשיאה ביניש בהודעה שפרסמה. לדבריה, ההצעות יביאו להחלשת מעמדו של בית המשפט העליון ולכרסום בסמכויות המוענקות לנשיא בית המשפט.
היום הודיע פרידמן על כוונתו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלממשלה תהיה השפעה גדולה יותר על החלטות הוועדה. לדבריו, מטרת השינויים היא להביא ל"דמוקרטיזציה של מערכת המשפט".
בהודעת ביניש נמסר, כי נודע לה על שתי ההצעות מהתקשורת, וכי הן לא נמסרו לידיה וגובשו ללא התייעצות או דיון איתה. היא ציינה, כי משמעות ההצעה לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים לעליון היא למעשה "דילול כפול" של שופטי העליון בוועדה, בשל צמצום מספרם.
"על פי ההצעה, מתעצם כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, שכן נוסף לשני השרים ולשני חברי הכנסת אשר נותרים חברים בוועדה כבעבר, מוצע להוסיף שני חברים לוועדה אותם תמנה הממשלה", מסרה ביניש.
עוד נכתב בהודעה, כי ההצעה לבחור שני שופטים של בית המשפט בו מכהן נשיא הוועדה, "עשויה לגרום ליצירתה של מערכת בחירות בקרב שופטי בית המשפט ולעיסוק בקמפיינים, ובתוך כך להביא לפגיעה בעבודה השיפוטית".
חבר הכנסת איתן כבל (עבודה) הגיב אף הוא ליוזמת פרידמן ואמר כי "הצעותיו של שר המשפטים הן הצעות של זאב העוטה עור של כבש. האופן בו הובאו אותם שינויים לידיעת הציבור ולידיעת מערכת המשפט מעידות על כך. כבל הוסיף כי שינויים מסוג זה ראוי שיעשו לאחר דיון ציבורי, ותוך כדי שיח עם נשיאת בית המשפט העליון. "איני רואה את מפלגת העבודה נותנת את ידה לפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון", אמר.
"השינוי יעקר כוחו של בג"ץ"
כתב "הארץ", יובל יועז, מוסיף:
"פרידמן מבקש לפורר את המערכת השיפוטית, זאת מאחר שהשלטון הנוכחי איננו מרוצה מיכולתה של המערכת השיפוטית העצמאית לבקר אותו", כך אמרה ל"הארץ" יו"ר מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, בעקבות פרסום כוונותיו של פרידמן.
"מדובר בסדרה של שינויים חוקתיים הקשורים זה בזה", אומרת דורנר, "שני החוקים הללו משתלבים עם חוק הקדנציות (שהגביל את כהונותיהם של נשיאי כל בתי המשפט, כולל העליון, לכהונה אחת בת שבע שנים, י"י), והתוצאה היא הגבלת כוחו של בג"ץ ועיקור כוחו".
מה מפריע לך בעצם בהצעות הללו?
"עד היום תפקדה הרשות השופטת כרשות עצמאית, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון, והוא מייצג אותה כלפי חוץ ולכן השופטים יכולים להיות בבועה, רחוקים מגישה כלשהי לפוליטיקאים, ונתונים בתוך מעטפת ששומרת על עצמאותם. זה המערך שנוצר אצלנו כנוהג שיפוטי, למרות חוק יסוד: השפיטה, שחלקו מורשת מהמנדט הבריטי ושיש בו סמכות שמעבר למידה הדרושה לשר המשפטים. אבל הצעות החוק החדשות מפוררות את הרשות השופטת והופכות את המערכת לשופטים בודדים, שמי שיקבע את גורלם הם שר המשפטים, הממשלה והפוליטיקאים. אין דין ללא דיין, ואין דיין, אלא אם הוא עצמאי ונמצא בבועה".
"בימ"ש חדש התלוי בפוליטיקאים"
אם כך, מדוע פרידמן מבקש להגביל גם את הנושאים השפיטים בבג"ץ?
"לכאורה הוא כבר לא צריך לפגוע באופן ישיר בכוחו של הבג"ץ, כי ממילא בית המשפט שייבחר בשיטה החדשה יהיה תלוי בפוליטיקאים, לא יהיה אותו בית משפט שהכרנו. אלא שתהליך כזה ייקח זמן, וכנראה עד שתקום אותה מערכת שיפוט בלתי עצמאית, עלה הרעיון להגביל כבר עכשיו את השפיטות של בג"ץ".
כיצד השינויים החדשים יפגעו בעצמאות בתי המשפט?
"כאשר כוחם של השופטים בוועדה לבחירת שופטים יורד, וכוחה של המערכת הממשלתית עולה, נוצרת השתלטות של הפוליטיקאים על הוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון. ברור גם ששופט עליון שיושב בוועדה יש לו ערך סגולי, כי הוא מכיר את המערכת, יש לו יכולת להעריך את כלל השופטים, אבל פרידמן החליט להוציא לגמרי את השופטים העליונים ממינויים של שופטים מחוזיים ושופטי שלום. הכוונה היא פשוט לפורר את הרשות השופטת. ההצעות הללו מחסלות לגמרי את תפקידו של נשיא בית המשפט העליון כמי שעומד בראש המערכת השיפוטית. אם החוקים הללו יתקבלו, לא תהיה לנו רשות שופטת עצמאית במדינת ישראל".
"כוחו של בית המשפט העליון יצטמצם, אבל ינתן ביטוי למגוון רחב יותר", הסביר פרידמן, "ויחד עם זה אני חושב שהכוח של הגופים הפוליטיים יצטמצם גם הוא". פרידמן הוסיף, כי "בית המשפט העליון שינה את צביונו, ועל כן צריך גם לשנות את שיטת הבחירה".