גמר טורניר אנשי השנה

יש מי שיגידו שגמר טורניר אנשי השנה של וואלה! חדשות הוא מלחמת בני אור בבני חושך. אנחנו חושבים שיש מורכבות הרבה יותר גדולה במאבק בו אנחנו עתידים לחזות בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לבין חתן פרס נובל לשלום אל גור. שני הפיינליסטים שלנו רמסו את אנגלה מרקל, הוגו צ'אווז, ניקולא סרקוזי, טוני בלייר, מחמוד אחמדינג'ד וג'ורג' בוש. האחד בזכות עבודתו הפילנטרופית והשני מסיבות סימפטיות פחות כמו התחמשות, אבל גם התעצמות כלכלית.

בפוליטיקה העולמית כמעט הכול יחסי, ועניינים יכולים להשתנות במהלך דקות ספורות, כפי שלמדנו השבוע. אילו הטורניר היה מתחיל מאוחר יותר, ייתכן שבגלל הנסיבות המצערות, בנזיר בוטו ופרווז מושרף היו כובשים מקום בין הגדולים.

ה"דיילי טלגרף" הבריטי בחר כאיש השנה את דיוויד פטראוס, מפקד הכוחות האמריקאים בעירק. זהו טורניר, אחרי הכול, ויש בו גם מרחב לטעות, מזל ושיפוט ביתי. אנשים כמו ניקולא סרקוזי וג'ורג' בוש ראויים גם הם להיות בגמר, אבל ספורט זה ספורט ובסך הכול אנחנו חושבים שההתמודדות הסופית שלנו היא בין שני מתחרים ראויים.

כבכל גמר, מה שחשוב אינה טקטיקה אלא אסטרטגיה כוללת, ניסיון וסבלנות. שני המועמדים שלנו ניחנו במידה לא מבוטלת של כל הללו. אל גור היה צריך להיות נשיא ארצות הברית בשנת 2000, אחרי קדנציה מוצלחת כסגן נשיא פופולרי. כאשר נשמטה ממנו ההובלה בגלל שיטת הבחירות האמריקאית, הוא לא נשבר ונעלם, אלא המשיך להיות פעיל בשורות המפלגה הדמוקרטית.

בשנים האחרונות הוא הרחיב את פעילותו הציבורית והחל לעסוק בענייני איכות הסביבה, במיוחד בהתחממות כדור הארץ. אבל זה לא תחום עיסוקו היחיד. הוא משמש יו"ר ערוץ טלוויזיה, יו"ר חברת השקעות, דירקטור בחברת אפל ויועץ להנהלת גוגל.

אולם בלי ספק, עובדת היותו אחד הפוליטיקאים הבכירים הראשונים שהבינו את חשיבות המאבק בהתחממות הגלובלית הביאה אותו למעמדו היום. הוא החל לעסוק בנושא פסולת רעילה בשנות השבעים, כשהיה חבר בקונגרס ולא הפסיק לעסוק בנושא מאז. גור ייסד תוכניות לימודים בבתי הספר והאוניברסיטאות, ארגן כנסים ועצרות וניסה להשפיע בסוף שנות התשעים על ג'ורג' בוש לחתום על אמנת קיוטו. הסרט זוכה האוסקר "אמת מטרידה", אותו הפיק, הוא בעצם חלק ממפעל הרבה יותר גדול.

מה שבעצם אנו מבקשים לומר הוא שאל גור אדם יסודי. ההתמדה שלו, העובדה שהוא אינו מרפה ונוסע לקצוות העולם כדי לקדם את המטרה שלו היא שהביאה לו גם את פרס נובל לשלום. אותה התמדה הייתה יכולה אולי גם להביא אותו שוב לנשיאות ארצות הברית. אין מטרה ראויה לאדם שרוצה כל כך להציל את כדור הארץ מהמשרה הרמה בתבל. הנימוק לפיו גור אינו רוצה להתלכלך בפוליטיקה הוא גם החיסרון הגדול של גור כדמות ציבורית. הוא רוצה להישאר נקי ואהוב על הכל בעולם בו כל מאבק הוא פוליטי, במיוחד המלחמה הנגועה כל כך באינטרסים כלכליים על איכות הסביבה.

ולדימיר פוטין, בנו של טבח שעבד בשביל סטלין, שימש בשירותים החשאיים של רוסיה, בק.ג.ב ואחר כך ב – FSB ועסק בדברים שהשתיקה יפה להם, ופוטין אכן לא מפריז בדיבור, אבל הוא עושה. הוא טיפס בעמל מתפקיד של משפטן בשירות החשאי לראשות ה – FSB. ילצין מינה אותו לראש ממשלה והוא הפך תוך זמן קצר לנשיא ששינה את הכיוון בו הלכה רוסיה בתקופת קודמו לחלוטין. הוא הצליח בזה בזכות העבודה הדקדקנית שעשה לפני שנכנס לתפקיד. לצידו של פוטין התייצב מנגנון של מקורבים, רובם אנשים שהפך לנאמניו בסנט פטרסבורג, לפני שהגיע למוסקבה.

פוטין הוא אדם שחיכה בסבלנות לתורו, וכשזה הגיע, הוא מימש תוכנית שבלי ספק הייתה קיימת במוחו באופן מפורט. החזון שלו פשוט, אבל רב עוצמה: הכוח חייב להיות ריכוזי, ויש להשתמש בו כדי להפוך את רוסיה למעצמת על. לפניו הייתה רוסיה נתונה בכאוס כלכלי מוחלט ולא היה ברור מי הסמכות השלטונית העליונה, המאפיה, האוליגרכים או הממשלה. לעתים קרובות אלה התחלפו באלה. בעזרת הבסיס המפלגתי האיתן שלו הוא סיפח לעצמו עוד ועוד כוח. אמצעי התקשורת שהופרטו לפניו הוחזרו לחסות הממשלה וכך גם השליטה במשאבי הטבע.

פוטין מצליח, לפחות בינתיים, היכן שהשלטון הסובייטי נכשל. לרשותה של רוסיה מאגר הנפט השני בגודלו בעולם, שטחים חקלאיים פוריים והון אנושי מובחר. השלטון הקומוניסטי לא ידע לרתום את המשאבים האלה לטובתו. באופן מופלא, פוטין מצליח גם לתעל את עושרה של המדינה הגדולה בעולם לטובת צמיחה וגם לרתום את הסנטימנט הפטריוטי החזק של העם הרוסי לתמיכה אדירה בו.

כבר ציינו שפוטין הפך את רוסיה מחדש למעצמת על. סיפרנו על כל העימותים שניהל מול המערב, על מכירת הנשק והדלק הגרעיני לאירן, על המפציצים האסטרטגיים המתמרנים סמוך לארצות הברית ובריטניה ועל ההאשמות בחיסולים פוליטיים.

אין חשוב מהמאבק להצלת כדור הארץ. נחוצה רגישות היסטורית מעבר לפוליטיקה כדי להקדיש את חייך למאבק כזה. אבל מנהיג שרוצה לחולל שינוי כזה חייב לעסוק בפוליטיקה מפלגתית, פרלמנטרית, מהסוג הנמוך ביותר כדי להצליח בו. אל גור נמצא במקום הנכון, אבל נותר על הסף. נותרה התקווה שגור יציג את מועמדותו ברגע האחרון, בוועידת המפלגה הדמוקרטית ויזכה ברגע האחרון במועמדות לנשיאות.

העובדה היא שעדיין, הורדת כמויות פליטת גזי החממה נותרה יעד בלתי ממומש שנדחה כל העת לשנים הבאות. על כן, בלי חיבה יתרה אבל בהערכה לחוכמה הפוליטית וליכולת הביצוע, אנחנו מעניקים את תואר איש השנה לאיש השרירים, ולדימיר פוטין.