נדחה ערעורה של השופטת שהורשעה

בית המשפט העליון דחה את עתירתה של השופטת לשעבר אוסנת אלון-לאופר, שהורשעה בניהול מעקב לא חוקי אחר בן זוגה לחיים.

לאופר, שחשדה כי בן זוגה מנהל מערכת יחסים עם אשה אחרת, הורשעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות והטרדה. היא נידונה לשישה חודשי מאסר על תנאי והוטל עליה קנס על סך עשרת אלפים שקלים.

בערעורה על פסק הדין טענה השופטת לשעבר כי לא ניתן משקל מספיק להמלצות שירות המבחן שלא להרשיעה וכי יש מקום להתחשב בה, שכן בעקבות ההרשעה קיימת סכנה מוחשית להמשך עיסוקה כשופטת. בנוסף טענה לאופר כי מדובר במעידה חד פעמית וחריגה שארעה בעת מצוקה נפשית וכי לא קיים חשש לביצוע עבירות כלשהן על ידה בעתיד, מה גם שבן זוגה ביקש שלא להרשיעה ואף טען כי לא נפגע ממעשיה.

לאופר טענה כי בעקבות המקרה אין בכוונתה לחזור לכס השיפוט, ואף שראתה בתפקידה כשופטת משאת נפש ושאיפת חיים, היא רואה בקריירה השיפוטית שלה סוף פסוק.

בהרכב של שלושה שופטים, נדחה הערעור. השופטים טענו כי הימנעות מהרשעה הינה חריגה לכלל הקבוע בתורת הענישה לפיו אדם שהוכחה אשמתו יש להעמידו לדין. "במורכבות החיים האנושיים עלולים להיווצר מצבים קיצוניים", אמרו השופטים, אך למרות זאת החליטו לדחות את ערעורה גם מטעם האינטרס הציבורי: "יש צורך במיצוי הדין עם מי שנמנה על המערכת השיפוטית ועל כך נדרש לרף גבוה של התנהגות נורמטיבית בכל המישורים", קבעו.

כזכור, באותה העת, בן זוגה לחיים היה מפקד כלא נפחא. בשלב מסוים התעורר בה חשד כי בינו לבין קצינה ששרתה בשב"ס נרקמת מערכת יחסים רומנטית. הפרשה נחשפה כשהתקבל מכתב אנונימי בשירות בתי הסוהר ובו מידע ומספרי טלפון של עובדי השירות. המשטרה פתחה בחקירה בחשד כי גורמים פליליים עומדים מאחורי העניין.

בהמשך עלה החשד שאשה היא ששכרה את שירותיו של אחד החוקרים, אמיר אברמסון, כדי שיבלוש אחר בן זוגה, וייתכן כי היא שכתבה את המכתב האנונימי. זמן קצר לאחר מכן גילו השוטרים כי אותה האישה היא אכן השופטת לאופר, שבאותה בעת כיהנה כשופטת בבית הדין לעבודה בבאר שבע.