לא משתינים לכיוון הבדואים

אנשים שחזרו מיפן מספרים על חוויה מתקדמת ובלתי רגילה: ביקור בשירותים. בתי שימוש בטכנולוגיית קצה, אסלות מעוצבות, מחממי מושבים, בידה- הדור הבא, כפתורים שלחיצה עליהם משגרת מים בטמפרטורות משתנות וכן אוויר חמים ומייבש.

רוב תושביה של יפן נהנים מרמת חיים גבוהה. אולם החוויה האלמנטרית כל כך של שימוש בבית השימוש היא לוקסוס עבור 40 אחוז מאוכלוסיית העולם. על פי "נתוני ארגון הבריאות העולמי" שהוצגו לאחרונה ל- 2.6 מיליארד איש על כדור הארץ אין גישה לשירותים תקינים והיגיינים. הארגון גם הוסיף ניתוח לנתונים שנשמעים משונים לאדם המערבי, וקבע כי "המחסור במתקני שירותים תקינים מביא למותם של כשני מיליון בני אדם מדי שנה".

בשנים האחרונות הוקמו מספר ארגונים (חלקם בעלי שמות מעלי חיוך כמו "איגוד בתי השימוש העולמי") שפועלים בנושא המאוד רציני הזה, למען שיפור התברואה תוך דגש על נושא הגיינת הצרכים. יותר ילדים בעולם מתים כתוצאה ממחסור בתנאי עשיית צרכים, מאשר ממלריה.

בכפרים הבלתי מוכרים בנגב חיים כ-80 אלף בדואים, ב-45 כפרים. בכפרים הללו אין מערכת תברואה, אין ביוב, וקיים מחסור חמור במים. בחלק מהיישובים עושים שימוש במכולות לצורך העברת מים. איש לא יודע לומר עד כמה הן נקיות ומה איכות המים שהן נושאות. לא במקרה כ-80 אחוזים מהילדים המאושפזים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, הם ילדים בדואים.

"בעיות היגייניות הן בעיות המאפיינות מאוד את הכפרים הבלתי מוכרים", אומר לוואלה! חדשות ואסים עבאס, רכז "הפרוייקט לכפרים בלתי מוכרים" בעמותת "רופאים לזכויות אדם". "לצורך עשיית צרכים משתמשים הבדואים בחללים פתוחים- בחלק מהבתים החלל נמצא בתוך הבית או בחצר הבית, ובחלק מהבתים הצרכים נעשים מחוץ לתחומי הבתים. ברוב המקרים, כאשר אין מיכל הדחה, משתמשים תושבי הכפרים בדליים על מנת לסלק את הצרכים".

מהפכת הסניטציה, במסגרתה הופרדו מערכות הביוב והמים, הצילה חיים של מיליונים ברחבי העולם. לדברי ד"ר נדב דוידוביץ', מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ומומחה לבריאות הציבור, ההפרדה הזו הצילה יותר חיים מכל הישג רפואי אחר בהיסטוריה, אנטיביוטיקה או טכניקות ניתוחיות. "למרות ההישג הזה, הנחשב לגדול בתחומו במאה ה-20, נותרו מקומות רבים ללא חיבור מסודר למים ולביוב ואין הפרדה בין המערכות", מספר דר דוידוביץ'. "אם תינוק משלשל, צריך מים על מנת לשטוף את התינוק ואת הידיים, אחרת יעברו וירוסים ומחלות מסוגים שונים".

תמותת התינוקות בקרב האוכולוסיה הבדואית מיוחסת בתרבות לנישואי קרובים, אולם ד"ר דוידוביץ' דוחה את הטענה וטען כי "אחוז גבוה מתמותת התינוקות נובע ממחלות זיהומיות, כגון מחלות מעיים ונשימה, שניתן היה למנוע אותן באמצעות חיבור למים וביוב. ברגע שאין מערכת שירותים, האנשים עושים את צרכיהם בחוץ, וכך כל ההפרשות של מערכת העיכול והנשימה זורמות באופן חופשי. הסיבה לתחלואה הרבה בחברה הבדואית היא כמעט ורק בגלל הסניטציה".

ואסים עבאס מ"רופאים לזכויות אדם" טוען כי הנושא הוא ביטוי חריף להפקרה, הלכה למעשה, של הכפרים הבלתי מוכרים על ידי המדינה. "המדיניות המפלה פוגעת בזכות הבסיסית לבריאות, גורמת לכך שמחלות מסכנות את חייהם של כשמונים אלף איש בישראל. המדינה מחויבת לספק תשתיות בריאותיות כגון מים, חשמל, מערכת תברואה וביוב, לפי אמנות בינלאומיות. בכפרים הזכות הזו נפגעת".

דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון-גרינבוים, מסרה את התגובה הבאה לדברים: "בכפרים ויישובים לא מאושרים, קיימות בהחלט בעיות של אספקת מים, ביוב, שירותים וכדומה. הנושא 'מייצר' בעיות סביבתיות ותברואיות. הפתרון הוא ביישום הפיקוח על נושאי התכנון והבנייה. יש לבנות מגורים על פי הנדרש בוועדות התכנון והבנייה על חוקיה. כידוע, הנושא נמצא באחריות משרד הפנים. למיטב ידיעתנו משרד הפנים מגביר את האכיפה בנושא. בכל הקשור למבני ציבור ועסקים, הדרישות ניתנות בהתאם להל"ת (הוראות למתקני תברואה). בעסקים שבאחריות משרד הבריאות, אנו אוכפים את הנושא".