שר הפנים מאיר שטרית, הפליא אתמול מהלומות מילוליות בדיון בוועדת הכנסת לענייני עובדים זרים. אחת המשתתפות בדיון הטיחה בשר המכובד את העובדה שטיפול הממשלה בבעיה הוא קפקאי. בתגובה, איבד השר את עשתונותיו וצווח עליה "אתן לא תחלקו ציונים לממשלה. מי היא בכלל? אני לא חייב לה תשובות".
השר שטרית, אתה לא חייב לה תשובות. אתה חייב לנו, זוכר? האנשים האלו שהכניסו אותך לכנסת? השמועה מספרת שגם לאותה נציגת ארגוני זכויות אדם, שהעזה להגיד שטיפול הממשלה בקורבנות סחר בבני אדם הוא קפקאי, יש זכות הצבעה.
מבלי להידרש לשאלה אם לשר שטרית היכרות מוקדמת עם קפקא אני אישית חושבת שהסיפורים הסתומים והסבוכים ביותר של קפקא הם "מעשה בחמישה בלונים" לעומת התנהלות הממשלה, מעניינת אותי השאלה מהיכן שאב השר את העוז להתנהג בצורה מנוולת כזו אל משתתפות הוועדה, ואל ציבור הנשים והבוחרים בכלל.
מומחיות בהפנוט תרנגולות
הוועדה, חשוב לציין, דנה בטיפול הממשלה בקורבנות של סחר בבני אדם, ובטיפול, הקפקאי יש לציין, של מדינת ישראל בנשים שהוברחו לישראל ועסקו בזנות. אותן נשים, נשארות בישראל כדי להעיד נגד הסוחרים, ובכך למעשה ממלאות את החובה המדומה שלהן למדינה שמחזירה להן רעה תחת טובה ומסירה מהן את ההגנה.
מצבם של עובדים זרים שנסחרים, משל היינו באמריקה של מטעי הכותנה, גרוע אף יותר. שטרית לא העניק לנשים שגופן נותץ ורוחן נשברה כבוד, הוא לא התייחס אל קורבנות הסחר כאל מה שהם קורבנות. הוא לא מילא את תפקידו נאמנה. הוא התנהג באווילות כמו ילד שהמטלה הגדולה ביותר שעל כתפיו היא להכין שיעורי בית. לא כמו שר בממשלת ישראל שעל כתפיו מוטל אחד המשרדים החשובים ביותר, שמחליט החלטות אנושיות וכואבות כעניין של הרגל.
שטרית מתעקש ש"היא לא תחלק ציונים לממשלה". ובכן אדוני שר הפנים, היא כן. וגם אני. ומבחינתי גם אחרון ההומלסים בקרן הרחוב. שטרית ניסה להסביר, שהבעיה המרכזית היא קולת העונשים כנגד הסוחרים. בוא נאשים את השופטים, הם יאשימו את הממשלה, הממשלה תאשים את המחוקק והמחוקק יאשים את הציבור שהצביע עבורו. הציבור מטומטם ולכן הזונות והעבדים ישלמו. אולי כדאי ששטרית יתעסק במה שהוא מבין בו, ובהזדמנות הזו אני אפנה אתכם לעמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" מאתמול, בו נראה השר כשהוא מדגים איך מהפנטים תרנגול. קפקא אמרנו?