טורניר אנשי השנה: אנגלה מרקל נגד אל גור

ברבע הגמר השלישי שלנו לא תפגשו דיקטטורים או פרובוקטורים, אלא שתי דמויות שנתפסות בדעת הקהל העולמית כחיוביות בדרך כלל. האישה היחידה לצערנו שבלטה בפוליטיקה העולמית, אנגלה מרקל משלבת ידיים בביטחון בצד אחד של הזירה. מולה נערך הנייס גאיי האולטימטיבי, אביר איכות הסביבה וחתן פרס נובל אל גור. צפוי קרב ספורטיבי ומנומס.

קאנצלרית גרמניה הפכה כבר לחלק אינטגרלי מהנוף הפוליטי הבכיר העולמי. ההישג העיקרי שלה השנה היה קביעת סדר יום ירוק וסביבתי במפגש של הג'י-8 שנערך השנה בגרמניה. היא ניצחה ביד רמה על מנהיגים נוקשים כפוטין ודעתנים כסרקוזי באחד המפגשים החשובים של המעצמות בשנים האחרונות. אבל לא רק במגרש הביתי מרקל עומדת בכבוד מול מנהלי העולם. גם כאשר ביקרה ברוסיה היא נפגשה עם נציגי ארגונים שאינם מקובלים על פוטין והעלתה את חמתו עד כדי כך שהוא כמעט שיסה בה את כלבי הלברדור שלו. היא העזה גם מול סין וארחה את הדלאי לאמה כאורח רשמי, על אף המחאה הסינית הנמרצת. בישראל, למשל, הדלאי לאמה לא מתקבל על ידי גורמים רשמיים.

מלבד הפיכתה לאבירת איכות הסביבה, מרקל התגלתה כפוליטיקאית שענייני מוסר אינם זרים לה. היא התבטאה בשלל נושאים הקשורים לזכויות אדם וגינתה באופן עקבי כל מעשה גזעני ואנטישמי בתוך גרמניה. וראה זה פלא, הפופולריות שלה בארצה בשיא חסר תקדים. היא תקפה בחריפות את אירן על משאלותיה לגרום לישראל להיעלם מהמפה וביקרה בישראל מתוך מטרה לקדם את תהליך השלום.

אמנם כנציגת מפלגת הימין-מרכז, מרקל לא בדיוק ניהלה כלכלה סוציאליסטית, וגרמה בכך לכמה שביתות, כמו שביתת רכבות ממושכת. אבל המצב הכלכלי בגרמניה, באופן כללי, טוב יותר מאשר בזמן שלטונו של גרהרד שרדר הסוציאל דמוקרט. מרקל, אם כן, מסיימת את השנה באופן מעורר קנאה.

בתחילת השנה זכה סגן נשיא ארצות הברית לשעבר בפרס האוסקר על סרטו "אמת מטרידה". הוא לא נח על זרי הדפנה והמשיך לעשות נפשות לעצירת ההתחממות הגלובלית. גור אירגן מופעים עתירי אומנים ברחבי העולם, הופיע בוועידות ובבתי ספר והפך להיות שם נרדף למאבק למען איכות הסביבה.

לקראת סוף השנה זכה גור בכבוד הגדול ביותר כמעט שהאנושות חולקת לפילנטרופ, את פרס נובל לשלום, אותו הוא חולק עם הפאנל הבין ממשלתי.

אל גור מייצג את המאבק הממסדי בהתחממות הגלובלית. השנה פורסמו שלושה דוחות מדעיים שעסקו בהיבטים שונים של הנושא וגלגלו את הבעיה לפתחן של ממשלות העולם. גור אמנם לא מתכחש לעובדה שמי שיש בכוחו לעצור את שינוי האקלים הן הממשלות ותאגידי הענק המזהמים.

אולם, אל גור הוא בן בריתם של הפוליטיקאים, ובוועידת הג'י-8 הוא לא הפגין יחד עם הירוקים והאנרכיסטים מחוץ לוועידה. הוא עושה עבודה מרשימה בהעלאת מודעות ובשכנוע אזרחים למחזר את האשפה שלהם, אבל אפילו כלפיו אישית הועלו טענות שהבית בו הוא מתגורר צורך יותר חשמל מכל שאר הבתים בסביבתו.

המערכת הפוליטית בארצות הברית עצרה את נשימתה אחרי שגור זכה בפרס נובל, משום שהיתה סברה שגל הפופולריות יישא אותו להתמודדות על הנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. גור לא עשה זאת וזה, אולי מעיב על סיכוייו לנצח. מצד שני, הוא עדיין יכול להיות איש השנה שעברה, אם יעשה את הבלתי צפוי והלא יאומן ויציג את מועמדתו ברגע האחרון, בוועידת המפלגה הדמוקרטית (וזה מותר על פי התקנון). במקרה כזה, הוא עשוי אפילו להיות איש העשור.

שני המועמדים זוכים לציון מיוחד על חיוביות ומכובדות. אנגלה מרקל הרשימה, אבל כמו שאומרים שופטי "כוכב נולד", "זה ליד". כאשר הקרב הוא נקי ועוסק בזכויות אדם, פילנטרופיה ואיכות סביבה, מה שחשוב במקרים רבים זה מידת הפרסום, יחסי הציבור וה"הייפ" שמתעורר סביב המתחרה. בשטח זה, אל גור הרבה יותר משופשף ומרשים, וככל שהיינו רוצים להעביר את מרקל לשלב הבא, ולו בגלל שיקולים של אפליה מתקנת, נראה שאוסקר ופרס נובל בשנה אחת מספיקים כדי לעבור כל מועמד לחצי הגמר. אל גור עובר לשלב הבא.