בלייר נגד אחמדינג'ד בטורניר אנשי השנה

אחרי ההתמודדות המותחת בין ג'ורג' בוש להוגו צ'אווז אתמול, ברבע גמר טורניר אנשי השנה של וואלה! חדשות בו ניצח צ'אווז, מעט במפתיע, אנחנו עוברים לרבע הגמר השני. גם הפעם אנחנו מעמתים קצוות, ובצד אחד מתחמם אמן הרטוריקה, הרהוט והמתוחכם שבפוליטיקאים, המומחה לספינולוגיה טוני בלייר. מהצד השני זבוב במשקל כבד, הבריון של השכונה מחמוד אחמדינג'ד. לא לבעלי קיבה חלשה.

ראש ממשלת בריטניה לשעבר עבר השנה כמה טרנספורמציות. הוא פרש מהתפקיד בו החזיק עשר שנים, ושבר בו כמה שיאים – ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה ונציג הלייבור היחיד שהחזיק בתפקיד 3 קדנציות רצופות. הוא אמנם פרש בשפל, והשאיר למחליפו גורדון בראון מפלגה בשפל פופולריות חסר תקדים, אבל בטורניר זו דווקא נקודה לזכותו, כי גם שפל הוא סוג של שיא. להערכת מומחים, אילו בלייר היה רץ שוב לראשות הממשלה הוא היה מנצח – והעובדה שבוחריו של בלייר מעריכים אותו למרות שאינם אוהבים את מדיניותו היא מרשימה.

אבל בלייר לא נדד למדבר הפוליטי. מיד עם פרישתו הוא התמנה לשליח הקוורטט לישראל ולרשות הפלסטינית. תפקידו של בלייר הוא לתמוך בתהליך הרפורמה של מוסדות הרשות והכלכלה הפלסטינית. אבל ביחס לתפקיד הצנוע, נוכחותו של בלייר בזירה האזורית והעולמית היא כשל מי דיפלומט על.

אולם, יש מכתשים על פני הירח המחייכות של נער הפלא. בשעה שהוא קושר בדי עמל קשרים בין הניצים, ומנסה לשחזר את ההצלחה שלו בפתרון הסכסוך באירלנד, ג'ורג' בוש גונב לו את ההצגה ומכנס את ועידת אנאפוליס. אחת ההשלכות של הוועידה היא שהאמריקאים, ולא הקוורטט, יהיו המפקחים על ביצוע התהליך, מה שבמידה מסוימת מעקר את יכולתו של בלייר להשפיע באופן ממשי.

בסוף השנה בלייר עבר עוד טרנספורמציה והמיר את דתו לקתוליות. מזה זמן הוא משתתף יחד עם אישתו במיסות קתוליות. לפני זמן מה הוא הודה בראיון שלדת היה תפקיד חשוב בקבלת ההחלטות שלו, והוא לא דיבר על כך כדי שלא יחשבו שהוא משוגע. בעינינו זו נקודה משמעותית לזכותו, משום שבניגוד לאחמדינג'ד (וגם בוש, במידה מסוימת), שמדברים על תפקיד הדת בהחלטותיהם באופן גלוי, בלייר הצליח לסמא את עיניהם של הליברלים והאינטלקטואלים, בעוד שכל העת הוא בעצם היה פונדומנטליסט בארון.

בנאום באו"ם הוא הוכיח את המערב על איבוד ערכיו, הכבוד ההדדי, כבוד לנשים ואהבת אדם. יום לפני כן, באוניברסיטת קולומביה הוא טען שאין בעיה עם הומוסקסואלים באירן, משום שאין הומוסקסואלים באירן.

על בימת האוניברסיטה הוא עמד, מפלבל בעיניו ולא מבין למה הסטודנטים האמריקאים מרגישים תרעומת. הצגת התכלית של אחמדינג'ד בניו יורק הייתה אחת המרשימות השנה.

נשיא אירן לא נסוג מאף אחת מעמדותיו הריאקציוניות. מעל כל במה הוא אומר שישראל לא צריכה להתקיים. לגבי העשרת האורניום – אף שעל, אומר אחמדינג'ד. במובן זה הוא חשף את מדינתו לסנקציות כלכליות חריפות ומכאיבות, שאף גרמו לתרעומת נגדו בתוך אירן.

אבל אחמדינג'ד הצליח לגייס לצדו את הרוסים, שמכרו לו מערכות הגנה מתקדמות נגד טילים ולקראת סוף השנה התחייבו להשלים את בניית הכור הגרעיני בבושהר. אחמדינג'ד מנהל מערכת יחסים חמה עם סוריה, קשר שאינו מובן מאליו בין המעצמה השיעית, לבין סוריה החילונית למדי, וגם עם אפגניסטן, סודן, ולמעשה כל מדינה שהמערב נידה. אירן משקיעה מיליארדים בכל אחת מהמדינות האלה, הסגורות בפני משקיעים מערביים, והופכת אותן להיות תלויות בה.

לפני מספר חודשים התגרה אחמדינג'ד בבריטניה ולקח בשבי ספינה של חיל הים המלכותי, שלטענתו חדרה למים הטריטוריאליים של אירן. אחרי זמן מה החיילים שוחררו, בתיווך טורקי, אבל אחמדינג'ד הראה לבריטים אם לא מי בעל הבית, לפחות מי הגבר.

אולם האמת היא שאחמדינג'ד מזיק לאירן לא מעט. הסנקציות, שגורמות נזק כלכלי של ממש, לא מסייעות לתדמיתו של הנשיא שנבחר בזכות הבטחות לרווחה. לא כל האירנים, שהתרגלו לחתאמי המתון יחסית, אוהבים את הנוקשות האיסלמית של אחמדינג'ד, השולח גדודים של שוטרים לעצור נשים שלובשות מעילים קצרים או מכניסות את המכנסיים למגפיים. פעמיים השנה הפגינו סטודנטים נגד אחמדינג'ד, בסיסמאות קיצוניות כגון "מוות לדיקטטור".

לא ברור אם בלייר יצא למזרח התיכון לעשות שלום או ספין של שלום. כך או כך, ארצות הברית משכה מתחתיו את השטיח. נראה ששוב מוצא את עצמו המדינאי שרבים רואים בו עילוי, בתפקיד הפודל של בוש. אחמדינג'ד אינו פודל של אף אחד, ובמקום שבו בלייר אולי לא מצליח להועיל, אחמדינג'ד מזיק. לא קשה לנחש מי המנצח בין השניים ואף שבלייר אולי נהנה יותר בקבלות פנים וקוקטיילים, אחמדינג'ד הוא הפוליטיקאי המשפיע בין השניים ועל כן אנחנו אומרים שזהו נוקאאוט לטובת האירני.