יום הולדת לכוח המשיכה או למשיח?

25 בדצמבר אינו רק יום הולדתו של ישו. בשנת 1642, באותו תאריך, נולד אדם שבמובנים מסוימים הוא אולי לא פחות חשוב, ובהחלט לא פחות מעניין – אייזק ניוטון. הוא היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף ששינה את אופן החשיבה האנושי לנצח וגם, על פי השמועות, מיסטיקן לא קטן. הוא עסק באופטיקה ומכניקה, בחשבון אינפיניטזימלי, בכימיה ובאלכימיה.

בזכותו אנחנו יודעים על קיומו של כוח הכבידה ועל אינטגרלים. ניוטון לא היה מאוהדיה של הכנסייה, אבל למרות זאת נקבר ברוב הדר בכנסיית ווסטמינסטר בלונדון. בשנים האחרונות מפרנסים חייו של ניוטון גם כל מיני חובבי תיאוריות על אגודות סודיות וקונספירציות היסטוריות. היו אתם השופטים, דמותו של מי מגרה יותר את הדמיון, ישו או ניוטון.

ניוטון נולד בכפר קטן באנגליה, שלושה חודשים אחרי מות אביו. על פי השמועות, הוא נולד בטרם עת והיה ילד לא מפותח. אימו נשאה בשנית כשהוא היה בן שלוש לכומר, והשאירה אותו אצל סבתו כשעברה לגור עם בעלה. זו אולי הייתה הסיבה ליחסים הבעייתיים של ניוטון עם הכנסייה במשך כל חייו. כנער הוא הבריק בלימודים, עובדה שסללה עבורו את הדרך ללימודים בטריניטי קולג' בקיימברידג'. שם הוא התעניין בעבודות המודרניות של דקארט בתחום הפילוסופי והמתמטי וגלילאו וקופרניקוס בתחום האסטרונומיה, והתחיל לפתח תיאוריות משלו.

אחד העימותים הגדולים בחייו של ניוטון, היה עם הפילוסוף הדגול גוטפריד לייבניץ סביב השאלה מי גילה ראשון את החשבון האינפיניטזימלי. על פי העדויות המקובלות היום, השניים הגו את אותם רעיונות יחסית במקביל, אבל לייבניץ פרסם את ממצאיו לפני ניוטון. כך או כך, רמת ההפשטה של התיאוריה המתמטית הניוטונית עולה על כל מה שהיה לפניה במחשבה האנושית. בעוד שעד ניוטון ניתן היה להסביר את רוב התהליכים המתמטיים באמצעות השכל הישר, ניוטון המציא תיאוריה שעובדת מבלי שלמעשה ניתן להבין עד הסוף כיצד.

התרומה שלו לתחום הפיזיקה אינה פחותה. בשנת 1687 הוא פרסם את ה"פילוסופיה נטורליס פרינקיפיה מתמטיקה" (העקרונות המתמטיים של הטבע), חיבור על חוקי הכבידה והתנועה. לא ברור איך משתלב התפוח הנופל מהעץ בתמונה הכללית. על פי חלק מהעדויות, ניוטון הסתובב בגינה במצב רוח מהורהר וראה תפוח נופל. הוא שאל את עצמו מדוע התפוח נופל בקו ישר, לעבר מרכז כדור הארץ ומכאן נולדה התיאוריה על כוח הכבידה.

עדויות אחרות אומרות שהוא ישב ליד החלון ומשם ראה את התפוח. מכל מקום, הוא לא נפל על ראשו כנראה כשניוטון ישב בבטלה מתחת לעץ, כפי שסבור הדור שהתחנך על סדרות כמו "היו היה". בזכות המכניקה הניוטונית בתים עומדים ומכוניות נוסעות.

ניוטון התנגד להפיכת האוניברסיטאות למוסדות דתיים וכך נבחר לפרלמנט כנציג קיימברידג'. כאמור, אין פרוש הדבר שניוטון לא היה דתי. גם בתחום זה הוא פשוט לא הסכים לקבל את הקונבנציות של זמנו. התפיסה הדתית שלו הייתה שונה מהמקובל והוא גרס שהנצרות פנתה לנתיב לא נכון במאה הרביעית לספירה. ניוטון לא קיבל את תפיסת השילוש הקדוש המקובלת, אבל מצד שני ראה בתנ"ך אמת עמוקה.

היו שהאשימו את ניוטון בחייו בכך שהוא חבר באגודת רוזנקרויץ. זו הייתה קבוצה חשאית, דומה בעקרונותיה לבונים החופשיים, שעסקה על פי האמונה בניסויים מיסטיים. דן בראון, כותב המותחנים האמריקאי הפך את ניוטון לאחד מראשי "מסדר ציון". קברו של ניוטון מככב באחת הסצנות הסופיות של הספר. האמת בעניין זה אינה ידועה במלואה. ניוטון ככל הנראה לא עמד בראש מסדר ציון, אבל הוא התעניין בחשיפת האמיתות העמוקות ביותר של היקום. במובן זה הוא האמין שיוכל לגלות את החומר היסודי, שנברא על ידי אלוהים ומרכיב את היקום.

הוא ערך מחקרים אלכימיים וחקר את מבנה הפירמידות ובית המקדש, מתוך שכנוע פנימי שיוכל לגלות כך עוד נפלאות. ממחקרי התנ"ך שלו הוא הסיק שהעולם יבוא לקיצו בשנת 2060, אז היכונו.

איפה ישנם עוד אנשים כניוטון, שהוסיף עד סוף חייו תארים כגון שר המטבע וראש החברה המלכותית הבריטית. הוא מת בשנת 1727, בלא שהותיר אחריו צאצאים. אחרי מותו התגלו בגופו כמויות גדולות של כספית, כנראה כתוצאה מהניסויים שלו באלכימיה. השנה הציע העיתון "ניו סטייטסמן" לציין את יום הולדתו של ניוטון במקום את זה של ישו. הלכנו על זה.