בלוג גאורגיה: בחירות של איש אחד

לאזרחים המשוטטים בימים האחרונים ברחובות טביליסי נדמה כאילו במערכת הבחירות שתתקיים בשבוע הבא יתמודד רק מועמד אחד. תמונותיו של הנשיא המכהן [[מיכאל סאאקשווילי]] מציפות את החלל הציבורי, דמותו מרוחה על שלטי ענק ברחובות, על אוטובוסים עירוניים ובמסכי טלוויזיה ענקיים. הפוליטיקאי הצעיר מצולם תמיד על רקע הדגל הלאומי כשפניו נחושים אך על שפתיו בת צחוק עדינה, קונטרסט שמסמל גם את כהונתו השנויה במחלוקת.

[[גאורגיה]] רחוקה עדיין שנות אור מארצות הברית של אמריקה, אבל סאאקשווילי למד ככל הנראה בארצו של הדוד סם כיצד מנהלים קמפיין בחירות. בשלט עצום המימדים מול בית העירייה של טבליסי הוא מתנוסס על רקע "האנשים הפשוטים" אותם הוא מתיימר לייצג, מקפיד הקפדה יתרה שלא להצטלם עם חליפה מהודרת, דוגמה קטנה אך מעניינית למידת הבקרה והפיקוח של מנהלי הקמפיין בנסיון להימנע מטעויות שיווקיות ותדמיתיות.

סאאקשווילי זכה בשנים האחרונות לתמיכה כספית אדירה של ארצות הברית, שרואה בגאורגיה בעלת ברית חשובה באזור אסטרטגי עמוס אינטרסים צבאיים וכלכליים. מבקריו יטענו בתוקף כי ממשלו של ג'ורג' בוש בחר מסיבות תועלתיות להתעלם מכמה ממהלכיו של הנשיא הצעיר.

ניתן גם לקבוע בלי סיכון מיותר שאנשי הממשל האמריקני יודעים היטב שלא כל כספי הסיוע לגאורגיה הגיעו בסופו של דבר למטרות להן יועדו. הצהרותיו של הנשיא המקומי כי הוא שוקל את הצטרפות ארצו לברית נאט"ו ודאי העלו חיוך דקיק על פניהם של האמריקאים, שראו שוב כיצד כסף גדול יכול לקנות הזדהות בכל חלק בעולם.

אבל גם מתנגדיו החריפים ביותר של סאאקשווילי לא יכחישו את הרפורמות אותן יזם וביצע. בחמש השנים שחלפו מאז מהפכת הוורדים, ששלחה לגמלאות כמעט את כל הגווארדיה הישנה של הממשל הגיאורגי, הצליחו אנשיו של סאאקשווילי לייצב את מערכת בתי המשפט, לצמצם את הביורוקרטיה הממשלתית ולהילחם בהצלחה מסוימת בשחיתות השלטונית, שאיימה למוטט את הדמוקרטיה הגיאורגית הצעירה.

מצד שני, גם ההישגים הגדולים אינם מצליחים להסביר לאן נעלמו המועמדים האחרים בבחירות ומדוע, לפחות בזירה הפרסומית ובעיני זר, הבחירות הקרובות נראות כמו ONE MAN SHOW עם תוצאה ידועה מראש.