בצל המאבק: חריגות שכר עצומות באוניברסיטאות

דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה, הגוף המפקח על האוניברסיטאות בישראל, קובע כי היקף חריגות השכר באוניברסיטאות מגיע לחצי מיליארד שקל בשנה.

הדו"ח, שיצא בנובמבר 2006 ונחשף עתה לראשונה בידי TheMarker, קובע כי מרבית הליקויים בתחום השכר שנמנו בו התגלו כבר בדו"ח קודם של המל"ג מ-2003. אלא שעד 2006 לפחות, ויש להניח כי הדברים נכונים גם לשנה וחודש שחלפו מאז, הליקויים לא תוקנו - לדברי הדו"ח - מאחר ש"האוניברסיטאות מתייחסות להערותינו כמטרד, ומודעות לכך כי בפועל לא מיושמות המסקנות הנדרשות מנתוני הדו"ח".

הדו"ח נכתב בידי אגף השכר והמינהל של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) - זרוע הפיקוח של המל"ג על תקציבי האוניברסיטאות. הערכת חריגות השכר בדו"ח, יש לציין, היא קרוב לוודאי הערכת חסר - מאחר שהדו"ח אינו כולל התייחסות לחריגות במענקי שבתון ובקרן לקשרי מדע, אין בו כימות של חריגות השכר הנובעות מתשלום תוספת תפקיד למי שאינו זכאי לקבל תוספת כזו, ובעיקר - אין בו התייחסות לתחום שבו חריגות השכר באוניברסיטאות נחשבות לחמורות ולבעייתיות מכולן - ההטבות הפנסיוניות.

גם כך הדו"ח מפרט שורה ארוכה של חריגות שכר, המסתכמות בקרוב לחצי מיליארד שקל בשנה. החריגה הגדולה ביותר היא בתשלומי שכר חריגים שמשלמות האוניברסיטאות לסגל המינהלי שלהן (להבדיל מהסגל האקדמי - המרצים), בין השאר, בחוזים האישיים שנחתמים עם המנהלים הבכירים באוניברסיטאות.

החריגות בשכר הסגל המינהלי מסתכמות ב-258 מיליון שקל בשנה. הדו"ח מאשים את הנהלות האוניברסיטאות, שאיפשרו את החריגה הזו, באומרו כי "ההתנהגות הארגונית של האוניברסיטאות, אשר נבנתה על החופש המינהלי והרווחה הכלכלית בעבר, יצרו מערכות של מחויבויות שלא ניתן לספקן".

הדו"ח של המל"ג מבהיר כי עיקר חריגות השכר באוניברסיטאות הן בתחום המינהלי, ולא בתחום האקדמי. למעשה, מן הדו"ח עולה כי שכרו של הסגל האקדמי נשחק בשנים האחרונות. עם זאת, שיעור השחיקה שהמל"ג מצביעה עליו הוא של 0.3% בשנה - שיעור התומך בגרסת האוצר במו"מ על השכר של הסגל האקדמי, לפיה שכר המרצים נשחק ב-3% - בניגוד לגרסת המרצים כי שכרם נשחק ב-35%

גם מקומו של הסגל האקדמי לא נפקד מטבלת החריגות. כך, המל"ג מעריכה כי האוניברסיטאות משלמות 114 מיליון שקל מיותרים בשנה, בשל חריגות של הסגל האקדמי מחובות ההוראה שלו.

הערכה זו של המל"ג היא שוב הערכת חסר - המל"ג מתמקדת רק בחברי סגל החורגים באופן קיצוני מחובות ההוראה שלהם. משמע, רק מי שמלמדים בין אפס לשלוש שעות בשבוע (התקן מחייב את המרצים ללמד שש שעות בשבוע, מ.א), כך שהמל"ג מתעלמת ממרצים שמלמדים ארבע וחמש שעות בשבוע, בהנחה שמקרים אלה עשויים להיות גבוליים. מן הדו"ח עולה כי שיעור המרצים המסתפק בשלוש שעות הוראה שבועיות, שעתיים, שעה אחת או שאינו מלמד כלל מגיע, ככל הנראה, לשיעור של כ-30% מהסגל האקדמי.

החריגה משעות ההוראה הנדרשות אינה החריגה היחידה בשכרו של הסגל האקדמי באוניברסיטאות. כך, האוניברסיטאות נהגו יד מקלה בתשלום מענקים אקדמיים - מענק האמור להיות משולם למרצים המקדישים את מלוא זמנם לאוניברסיטה. במקום שהמענק ישולם ל-70% מהמרצים, הוא משולם בפועל ל-85% מהמרצים - וזאת גם במקרים של מרצים שהתברר כי לא הקדישו את כל זמנם לאוניברסיטה. החריגה המוערכת - 45 מיליון שקל בשנה.

כך, התעריף שמשלמות האוניברסיטאות כדמי הבראה למרצים עולה על התעריף שנקבע על ידי הממונה על השכר. עלות החריגה - 29 מיליון שקל בשנה. בנוסף, מאז 91' לא עודכנו הקריטריונים למתן תוספת מחקר - מרצה שמצליח לגייס לעצמו מענקי מחקר, מקבל על כך סוג של בונוס מהאוניברסיטה. התוצאה: תוספות מחקר המשולמות למרצים בסכום של 18 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, באוניברסיטאות רווח הנוהג לשלם תוספת תפקיד גם למי שהתפקיד שלו אינו מצדיק קבלת תוספת. המל"ג התקשתה להעריך את העלות הכספית של חריגה זו, בין השאר, בשל דיווחים לקויים של האוניברסיטאות למל"ג - למרות שהמל"ג היא הגוף המפקח עליהן על פי חוק.

בין השאר, הדו"ח של המל"ג מזכיר בעיה שקיימת בתחום הצבירה של שבתונים לפנסיה. ל-TheMarker נודע כי לפחות מוסד אקדמי אחד איפשר למרצים שבו לצבור שבתונים - שנועדו לאפשר למרצים להעמיק את המחקר שלהם - לפנסיה. משמע, המוסד איפשר להם לפרוש לפנסיה כמה שנים קודם לגיל הפרישה, על חשבון שנות שבתון שהם לא ניצלו. ברור שהטבה כזו מסתכמת במאות אלפי שקלים נוספים.

בסך הכל, מעריכה המל"ג את היקף חריגות השכר השנתי באוניברסיטאות ב-464 מיליון שקל בשנה - סכום שהוא רק הערכת חסר. ועד ראשי האוניברסיטאות מסר בתגובה כי "הדו"ח אליו התייחסתם לא הגיע עד היום לוועד האוניברסיטאות (ור"ה) ומכאן שאיננו יכולים להתייחס אליו כרגע".