בוש נגד צ'אווז בטורניר "אנשי השנה"

השלב המתקדם של טורניר "אנשי השנה בעולם" של וואלה! חדשות נפתח היום רשמית וברבע הגמר הראשון אנחנו מעמתים ראש בראש שני אויבים מרים. ג'ורג' בוש, באדום כחול ולבן, בסוף הקדנציה השנייה שלו עדיין חיוני ובועט. מולו מסיר את החלוק בזירה יריבו מדרום, הוגו "פה גדול" צ'אווז נשיא ונצואלה. בקרב הזה, אין ספק שיהיו מכות בכליות ומתחת לחגורה.

הטקסני המחוספס לא ויתר על השליטה בעולם למרות שבשנה הבאה יצטרך להיפרד מהתפקיד. וזה לא היה קל, משום שבסוף השנה שעברה השתלטה המפלגה הדמוקרטית על בית הנבחרים ובוש היה צריך להתמודד עם קשיים מבית.

בלי בושה הוא הטיל וטו על כל חוק שלא מצא חן בעיניו והצליח להעביר את סעיפי התקציב שרצה. לא די שהוא לא נסוג מעירק, הוא הגדיל את מצבת החיילים האמריקאים שם בכ-30 אלף. במובן זה הוא אפילו יכול לרשום הישג: לפחות על פניו, לקראת סוף השנה חלה ירידה במספר התקריות האלימות בעירק. לדברי הכוחות האמריקאים, האויב העיקרי של כוחות הקואליציה בעירק, אל קאעדה, מוגר.

בוש הצליח להתחמק מכל סקנדל ששמו נקשר בו. יועצו הקרוב, קרל רוב, מלך התככנות הפוליטית פרש. סקוטר ליבי, עוזרו של צ'ייני הורשע בפרשיה שהייתה עלולה להגיע עד אליו, אבל בבוש לא דבק רבב. את הפרשיות השונות הקשורות לשימוש בעינויים אסורים וחטיפות של חשודים לבתי כלא סודיים הוא עקף בקלות. הסקרים שאמרו שהפופולריות שלו בשפל חסר תקדים לא הרשימו אותו כשהוא המשיך לקבל שועי עולם בבית הלבן ובחוותו בטקסס. השנה קיבלו את ברכתו בין היתר ניקולא סרקוזי וגורדון בראון, שמיד עם כניסתם לתפקיד נסעו לבוש לטקס חניכה.

כבכל שנה, בוש נכשל בלשונו ועורר שערוריות. לגילה של מלכת אנגליה הוא הוסיף בערך 200 שנה. אם כי מאז "יו בלייר" בוועידת הג'י-8 לפני שנתיים, ניכרת ירידה ביכולתו של הנשיא להביך את עצמו ומקורביו. בזירה הבינלאומית, בוש המשיך לתרום בעיקר ברטוריקה על חירות, דמוקרטיה ושלום. הוא זימן את ועידת אנאפוליס, הזדמנות הצילום היקרה בהיסטוריה.

בוש התנהג כאביר המגן על האינטרסים של ישראל ותקף בחריפות את נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד. הוא ניהל מדיניות נמרצת נגד אירן ופעל כדי להחריף את הסנקציות נגדה. מי שמכירים את הדינמיקה מאחורי הקלעים של ממשל בוש מספרים שהוא בהחלט היה מעוניין לטפל באיום האירני בדרכים צבאיות, אבל קונדוליזה לא מרשה לו. בשנים שחלפו, בוש היה מגיע בקלות לחצי הגמר. השנה, בגלל הזמן שנותר, יהיה לו קשה מעט יותר.

נשיא ונצואלה פתח את הקדנציה השנייה שלו בראש המדינה בסערה. הוא המשיך ברפורמות שהחל בהן בקדנציה הקודמת בחברה ובכלכלה. הוא הרגיז רבים כשסגר ערוץ טלוויזיה שאינו תומך בו. באופן כללי הוא הרגיז: משקיעים זרים שלא אהבו את ההלאמות שלו, אנשי כלכלה והון על התרומה שלו לעליית מחירי הנפט. ארצות הברית הייתה גם השנה מטרה לחיצי לעגו. בוש מבחינתו היה שד שמדיף ריח גופרית, כך אמר כשנאם בעצרת האו"ם יום אחרי נשיא ארצות הברית.

אפשר להאמין לנשיא ונצואלה, שהוא עושה עבודה יסודית בניסיון לגבש בעולם חזית סירוב אנטי קפיטליסטית ואנטי אמריקאית. הוא התחבר לנשיא אירן וביקר אצלו. אחמדינג'ד ביקר בחזרה בוונצואלה. צ'אווז ביקר גם בסוריה וברוסיה, בכל מקום בו מצא קהל אוהד ושותפים לדרך.

לא תמיד המאבק של צ'אווז היה קל. הוא אמנם מנהיג פופולרי בוונצואלה, אבל יש לו גם אופוזיציה עיקשת, שלא מתביישת לצאת לרחובות ולהביע את דעתה. הוא ניסה להכניס שינויים בחוקה, והעיקרי שבהם הוא שינוי שיאפשר לו להאריך את הקדנציה שלו שוב ושוב, כל עוד הוא נבחר באופן דמוקרטי. היו לו כוונות לשנות גם דברים אחרים בחוקה, כמו למשל את סמכויות הבנק המרכזי ואת האופן בו מוגדרים הצבא והמשטרה, על פי משנתו הסוציאליסטית. במשאל עם שנערך בשאלת הארכת כהונתו של צ'אווז הוא הפסיד בהפרש קטן.

אפשר להעביר ביקורת על סגנונו המוקיוני של צ'אווז, על תפיסותיו הכלכליות ועל התגרויותיו משולחות הרסן בכל מי שלא מסכים איתו. אבל ההפסד שלו במשאל דווקא מדגיש את מעלותיו. בעולם בו חלק כל כך גדול ממערכות הבחירות הן לעג לדמוקרטיה, החל מהבחירות המועדות לזיוף באוזבקיסטן ועד למדינות בעלות השפעה כמו רוסיה, כשמנהיג כמו צ'אווז מפסיד במשאל, כנראה שיש בו משהו הגון.

אמת, צ'אווז יכול לעלות על העצבים כמו שיעיד חואן קרלוס מלך ספרד שאמר לו השנה "לסתום את הפה". גם הקולומביאנים מאסו בו אחרי שניסו להשתמש בו כמתווך בין השלטון לבין מחתרות השמאל כדי לשחרר חטופים. לעומת זאת אי אפשר לא להתמוגג נוכח העדינות והמסירות בהן הוא נוהג בפטרונו הגדול והחולה, פידל קסטרו.

תוצאות: ג'ורג' בוש הוא אולי מדינאי בעל השפעה רבה יותר מהוגו צ'אווז, אבל הוא שייך לעבר. צ'אווז ימשיך לשמור על כוחו וגם אם נכשל במשאל העם, זו רק עכבה זמנית. בחזית הזו, צ'אווז מנצח. בוש גבר לרגע בתחום הפדיחות עם מלכת אנגליה, אבל צ'אווז השווה עם מלך ספרד. בעוד שבוש איבד בני ברית (כמו נאמנו ואיש סודו בלייר) צ'אווז יצר קשרים אמיצים (עם אחמדינג'ד ואסד) וכאשר בוש יחזור לחווה שלו בטקסס, צ'אווז יהיה זה שיקבע, יחד עם עמיתיו באירן וברוסיה, מה יהיה מחיר הנפט. גם אם לא מדובר פה בנוקאאוט, אין ספק שצ'אווז מנצח ברבע הגמר הזה בנקודות.