פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "כיפת ברזל" תלחם בקסאם

      הממשלה אישרה הקצבת 811 מיליון שקל לפיתוח מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות הקסאם. "נצליח ליירט יותר מ-90% מהקסאמים"

      "כיפת ברזל" תלחם בקסאם

      "מערכת 'כיפת ברזל' תצליח ליירט מעל 90 אחוז מהקסאמים", כך אומר ראש מנהלת הגנה אווירית ברפא"ל אורון אוריול בראיון לוואלה! חדשות, בעקבות אישור הממשלה אתמול (ראשון) להקצבת 811 מיליון שקל לפיתוח המערכת, הצפויה להגן על יישובי עוטף עזה מפני ירי הקאסמים.

      לדברי אוריול, המערכת תוצב ותופעל באופן מבצעי בתחילת שנת 2010. המערכת תופעל בידי מערך הנ"מ של חיל האוויר. "בניגוד לפטריוט שהיה באמת אפיזודה עצובה, ובעצם נועדה ליירט מטוסים ולא טילים, המערכת שלנו מיועדת ליירט קטיושות וקסאמים, ואת היא תעשה בצורה טובה מאוד" אמר אוריול. בפיתוח המערכת מעורבים גורמים בחיל האוויר, ועם תום התהליך יעברו קציני מערך הנ"מ הדרכות מתאימות לתפעול המערכת.

      לדברי גורמים ביטחוניים המעורבים בנושא, מערכת 'כיפת ברזל' תוצב בהמשך גם בגבול הצפון, אולם המשאבים מוקצים כעת לטובת הגבול בעזה. "ישנה כוונה לפרוס את המערכות גם בצפון, שכן המערכת נועדה ליירט גם טילים מתקדמים יותר מקסאמים כמו קטיושות, אך בסופו של דבר זה תלוי בקצב ההצטיידות של מערכת הביטחון", אמר אוריול. "בשלב זה, הכוונה היא למקם את המערכת באזור שדרות ויישובי עוטף עזה. יחד עם זאת המערכת היא ורסטילית, ואם נידרש נוכל לפרוס אותה גם באזור המרכז, במידה שיהיה צורך בכך. היתרון הגדול ב'כיפת ברזל' הוא שמערכת אחת יכולה להתאים לאזור גדול מאוד".

      ניתן לשלוט בטילים

      'כיפת ברזל', שנבחרה מתוך שלוש מערכות מתחרות, בנויה משלושה מכלולים. הראשון הוא מערך גילוי שבנוי ממכ"ם שפותח בחברת 'אלתא' של התעשייה האווירית, הנותן כיום גם את התראת ה'צבע אדום' לתושבי עוטף עזה. השני הוא מערכת שליטה ובקרה בו יישבו המפעילים מחיל האוויר, והשלישי הוא משגרים עם הטילים המיירטים.

      לדברי אוריול, המערכת מסוגלת ליירט גם מטחים של טילים. "לא צריך לחשוש מטילים שיחטיאו את הקסאמים", הוא מרגיע, "אם הטיל לא ייפגע ברקטה אנחנו יכולים לשלוט בו, כך שאין חשש מנזק שיגרם אם טיל כזה ייפול באזורים מיושבים. למי שיושב בתא השליטה יש מגוון אפשרויות, וזה יהיה נתון להחלטת ההוראות שיינתנו למערכת או להחלטת הקצין שיושב בחדר שליטה".

      על השאלה האם למדינת ישראל משתלם לירות טיל שעלותו עשרות אלפי שקלים לצורך יירוט קסאם שעלותו כמה עשרות שקלים במקרה הטוב, עונה אוריול כי צריך להסתכל על הדברים אחרת. "השאלה שצריכה להישאל היא מהו הנזק הפוטנציאלי שהקסאם יכול לגרום. רק במלחמה האחרונה המדינה סבלה מנזק כלכלי של 4 מיליארד דולר, מבלי לחשב את הנזקים מפגיעות ישירות. אם נאמר שהטיל שלנו בהגזמה עולה 100 אלף דולר והיו צריכים ליירט 1500 קסאמים, מאה חמישים מיליון דולר זה בוטנים לעומת הנזק הכולל".