"קיימים פערים גדולים בין ישובים יהודיים ובין ישובים ערביים, למרות שהמאפיינים של היישובים הערביים מצביעים על שיעורי נזקקות גבוהים לשירותים המסופקים במועצות המקומיות". כך קובע דו"ח מרכז טאוב שהוגש היום (שני) לנשיא המדינה שמעון פרס ולשר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג.
בדו"ח השנתי של המרכז, המתמקד בחקר המדיניות החברתית בישראל, מצוין כי ההוצאה הכוללת לנפש ביישובים היהודיים הייתה גבוהה ב-50% מההוצאה ביישובים הערביים, ואילו ההוצאה הממשלתית הייתה גבוהה ב-54%.
ערב ההצבעה על תקציב המדינה, נכתב בדו"ח, כי למרות ההצהרות על חיזוק המדיניות החברתית, חלה ירידה של ההוצאות החברתיות בשנת 2006, בהמשך למגמה של השנים האחרונות. הדבר מתבטא, בין היתר, "בירידה הרציפה בהוצאה הממשלתית בממוצע לתלמיד והירידה במימון הממשלתי של שירותי הבריאות". לפי הדו"ח, "חלה ירידה קלה בלבד בממדי העוני ואילו אי-השוויון בחלוקת ההכנסות התרחב והפערים הכלכליים גדלו".
"עובדים נדחקים משוק העבודה"
בתחום האבטלה מציין הדו"ח, כי "אמנם חלה ירידה באבטלה לסביבות ה-7%, לאחר שהגיעה לרמות "שיא" של כמעט 11 אחוז בשנת 2003, אך חשוב להדגיש, כי הירידה באבטלה הורגשה בעיקר אצל עובדים משכילים, ופחות אצל עובדים ברמות ההשכלה הנמוכות". בעקבות זאת, "עובדים ברמות השכלה נמוכות נדחקים ונושרים משוק העבודה".
עם זאת מציין הדו"ח לטובה, כי בשנים האחרונות חל גידול בהוצאה הממשלתית לשירותי הרווחה, שנובע בעיקר מתוספת ההוצאה לשירותי הסיעוד. גם ההוצאה לאוכלוסיות מיוחדות (אנשים בעלי פיגור ואנשים בעלי נכויות שונות ס.ק.) הוסיפה וגדלה.
בתוך כך נטען בדו"ח, כי למרות הגידול, "ההוצאה הממשלתית לשירותים, המיועדים לאוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר בחברה, לא הדביקה את הגידול במספר הנזקקים לשירותים אלו".