הממשלה הגיאורגית מאמינה מאוד ברושם ראשוני. זו כנראה הסיבה לכך שדקות ספורות לאחר הישיבה במטוס של חברת התעופה הלאומית של גיאורגיה, כבר נחשף הנוסע מתל אביב לטביליסי לשלל מסרים שמנסה לקדם הממשלה, באמצעות חוברת כרומו מהודרת שמקבל כל נוסע. כבר בדף הראשון של החוברת מופיעים פניו של נשיא המדינה מיכאיל סאקשווילי, שמפרט עד כמה השתנתה גיאורגיה בשנות שלטונו והפכה לגן עדן למשקיעים פוטנציאלים, שמחפשים שילוב בין מסורת עתיקה וכלכלה מודרנית.
בארבע השנים שחלפו מאז מהפכת הוורדים, עשתה הממשלה המקומית מאמצים אדירים לשנות את הדימוי של גאורגיה: לא עוד מדינה קומוניסטית נחשלת בתפר שבין אירופה לאסיה, כי אם מקום בנסיקה, עם קריצה למערב ובמיוחד לארצות הברית. בכל הזדמנות מדגישים כאן את המאבק בשחיתות ובביורוקרטיה ונדמה כי גיוס משקיעים הפך ליעד לאומי מוצהר. בגאורגיה הבינו שבניגוד לדימוי של של המשקיע הקלאסי, שמחפש קומבינות במזרח אירופה, רוב אנשי העסקים מחפשים יציבות ארוכת טווח לפני שהם מפנים משאבים לכלכלה מתפתחת כזו או אחרת.
עדיין מאמינים בשטיפת מוח
מיד אחרי הנחיתה בנמל התעופה היעיל והמודרני של טביליסי (את מהירות היציאה מהמטוס, בקרת הדרכונים וקבלת המזוודות לא יצליחו בישראל להשיג עוד זמן רב) שוב נחשפים המבקרים למסע השכנוע להשקיע במדינה. פרסומות ענק מנסות לשכנע כל איש עסקים עם כמה דולרים עודפים לבחור בגאורגיה כמטרה מועדפת. כתובת האינטרנט לאתר יעודי שהשיקה הממשלה המקומית בנושא מתנוססת בכל פינה של שדה התעופה.
שבע עשרה שנים לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי יש בגאורגיה כאלו שעדיין מאמינים בשטיפת מוח. למרות הכל, הכלכלה המקומית סובלת מכל המחלות של הגוש הקומוניסטי לשעבר. השקעה נמוכה בתשתיות לאורך שנים, היעדר פיתוח כלכלי בפריפריה וחוסר יציבות מונעים מהמקומיים לפרוץ קדימה. רבות סופר על היכולת העסקית של בני גאורגיה (גרוזיה לשעבר), שנחשבים בעיני רבים לבעלי כישרון כמעט מולד לעסקים. מעניין מתי יתחיל הכישרון והרעב להצליח לנצח את חוליי העבר ואת החסמים שיצקו הקומוניסטים בשבעה עשורים של שלטון טרור.