1. רוצים לשמוע בדיחה מצחיקה? ובכן הסכיתו: חילוני בא לחילוני אחר, אחד מקיבוץ או סתם כזה שברור כי יום כיפור אינו הקיק שלו, ושואל אותו בצחוק: נו, איך היה הצום?
2. בדיחה מצחיקה? חכו שתשמעו מה הוא ענה לו: "היה צום בסדר. צמתי בין הארוחות". הו, אתם נהדרים כל כך, כופרי האהובים, זה משהו. ועוד דבר: זכותכם לאכול חזיר עם שמנת בצום, אבל רבאק, 40 קלטות וידיאו ליממה? מה זו הבולמיה הזו?
3. לאחרונה מתפרסמים באזור התרבות של "וואלה" סקרים אשר עיקרם בירורים ציבוריים בדבר כמות הפעמים והזמן שמשקיע בן התמותה בהתפרקות ידנית. כדוס הרשמי של "וואלה תרבות" (תפקיד שאני עושה בסינדיקציה עם תפקידי כדוס של "מעריב"), אני מרשה לעצמי להודות כי קשה לי לראות נושא אינטימי כל כך מוצא מהארון לרשות הרבים, אם כי לא קשה לי כלל עם העובדה שלאיש לא קשה עם זה שקשה לי. כלומר, תעשו מה שבראשכם. אני על כל פנים, עם החגיגה הזו, לא ממש מסתדר.
4. אבל הביקורת שלי איננה רק כלפי חוץ. לא מדובר רק באובססיה של כופרים. חבר חרדי, יסלח לי האל שאני מפרסם זאת, אמר לי כי לא היה יום כיפור שהוא לא אונן בו. בדפי הסליחה שמופצים בבתי הכנסת, כדי להעצים את דרמת הווידוי, מוזכר העוון הנ"ל (מטעמי דת ובעיקר מצפון לא אחזור על המילה המפורשת) באינפלציה מוגזמת, והדבר לא איפשר לו לחשוב על משהו אחר, זולת חפצו בהתפרקות. מוסר השכל: לחטוא בריש גלי זה רע, אבל גם להתנפל באופן מקושקש על היצר האנושי אחת לשנה, בלי לאותת ובלי לזכור כי מלאכים, אם בכלל, יש רק בשמים, זה לא ממש איתן אורבך.
5. נדמה לי כי הסליחה הקולקטיבית המשמעותית ביותר מצד הממסד הדתי חייבת להיות כלפי השוביניזם היהודי. מבחר דוגמאות: " נשים כשפניות", "ישרפו דברי תורה ואל ינתנו לנשים", "נשים דעתן קלה". אז אמנם חז"ל סברו שהאשה מוגבלת סוציולוגית ולא מהותית, אך לחז"ל, שצמחו בתקופה בה מעמד האשה האוניברסלי היה בקנטים, אין לי טענות. הטענות הן כלפי מי שמעז לא לשדרג את ההלכה במקביל לרוח התקופה.
6. בניתי סוכה גדולה יחסית. במו ידי. עם מסמרים, פטישים והכל. היה כיף. מאוד כיף. סתם שתדעו.
תסמונת דאום
והנה בדיחה לא רעה בכלל שקשורה מאוד לתקופת המעבר בין יום הכיפורים לסוכות: ליאונרדו דיקפריו מגיע לצלם סרט חדש בארץ. באחת הנסיעות עם נהג מונית שחרחר נופל לו הדרכון. הנהג קופץ על המציאה ומכניס תמונה של עצמו לדרכון של דיקפריו. אחרי יומיים עוצר אותו שוטר לבדיקת רשיונות. הנהג לא חושב פעמיים ומציג לו את הדרכון החדש. השוטר מסתכל בעיון בדרכון, מתבונן בנהג הכהה שלפניו ושואל: "אתה ליאונרדו דיקפריו?". "זה אני", מתלהב הנהג. השוטר לא חושב פעמיים, מרים קשר לתחנה ושואל את היומנאי: "תגיד, שמעון, הטיטאניק טבעה או נשרפה?".
משפשפים
30.9.2001 / 10:27