נתוני האבטלה: "יותר עבדים מאשר עובדים"

נתוני האבטלה שהוצגו הערב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וודאי גרמו לחיוכים רבים במסדרונות האוצר – על אף האינפלציה הגואה, העליות במחירי המזון הטרי, גל ההתייקרויות הצפוי במשק והחששות מהאטה בצמיחה, יכולים בכירי המשרד להתגאות בהמשך ההצטרפות של עוד ועוד אזרחים למעגל העבודה.

אבל לנתונים האלה יש גם זווית אחרת: "הנתון כשלעצמו הוא חיובי, אך מתעלם משאלות חשובות מאוד: מהם הדרגים בתוך שוק העבודה שאליהם נכנסים העובדים החדשים, ומהי רמת השכר שלהם?" תוהה פרופ' יוסי יונה ממכון ון-ליר בירושלים ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיחה עם וואלה! עסקים. "כאשר מוותרים על נתונים כאלה ומתפארים רק בשורה התחתונה", הוא אומר "מתעלמים מהמציאות בשטח".

"צריך לתת את דעתנו על כך שמעל שליש מהציבור חי מתחת לקו העוני, וששכרם של 70% מהעובדים במשק לא מגיע לרמת השכר הממוצעת – נתון שמוכיח שהעבודה לא יכולה לחלץ אדם מהעוני ולהוות ערובה להבטחת רווחתו של היחיד ושל משפחתו, וזה הנתון המצער. כאשר מוותרים על נתון כזה ומתעלמים ממנו – תמונת המצב שמתקבלת היא מעוותת לחלוטין".

פרופ' יונה גם לא חוסך את שבטו מהממשלה וקורא לה שלא להסתנוור מהנתונים המעודדים: "האיגודים המקצועיים נמחצים והזכויות החברתיות של העובדים נרמסות – הממשלה חייבת להפסיק להתעלם מכך ולגלות התערבות. נוצרה מערכת של אילוצים בשוק העבודה שאינה מתגמלת את העובדים, וקם מגזר הולך וגדל של עובדים שהם יותר עבדים מאשר עובדים – זה הנתון החשוב, שעליו צריך לדון ובו להתעמק"

"חברי הממשלה צריכים לעשות חשבון נפש על הדרך בה המדינה מפקירה את גורלם של העובדים בידיהם העושקות של המעסיקים כשהיא מעלימה עין מרמיסת האיגודים המקצועיים" מסכם יונה, "וכך התעסוקה אמנם עולה – אך האינדיקטורים של הרווחה ממש לא עולים איתה, וכך יש כאן רק נסיגה כלכלית שמצביעה על כישלון של המדיניות".