חוק נתוני תקשורת (חוק "האח הגדול") עבר היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב של 35 תומכים מול חמישה מתנגדים. לפי עיקרי החוק, תינתן למשטרת ישראל סמכות רחבה לקבל נתונים טכניים מאמצעי התקשורת השונים ללא צורך בצו מיוחד של שופט.
בין השאר, החוק מקנה למשטרה את היכולת לעקוב אחרי כתובות IP של מחשבים, כמו גם אחרי יעדי שיחות טלפון ונתוני איכון. בכך, יתאפשר לכוחות המשטרה לטפל בדיווחי פשיעה באופן מהיר יותר, מבלי לעבור דרך שופט מוסמך, אלא באישורו של קצין משטרה. עם זאת, לחוק, שעבר מספר גלגולים עד לקבלתו היום, קיימים מתנגדים הטוענים כי הוא פוגע בפרטיות.
השר לביטחון פנים אבי דיכטר אמר בעקבות אישור החוק, כי "המרדף אחרי מחבלים כמוהו כמרדף אחרי פושעים". לדבריו, "כמו שלשב"כ יש כלי איסוף, פעלתי כדי שלמשטרה יהיה את הכלי הזה, שייתן למשטרה כלים נוספים כדי להלחם בפשיעה".
גלאון: פגיעה בלתי מידתית
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה מנגד כי " החוק יאפשר למשטרה סמכות גורפת לקבלת נתוני תקשורת באופן פולשני וגורף". לדבריה, זה "יפגע פגיעה בלתי מידתית בפרטיות. יש לתת למשטרה כלים להיאבק בפשיעה, אך לא יתכן שהכלים יהיו גורפים ומפירי זכויות אדם".
בתוך כך, ההסתייגות היחידה שאושרה לחוק, ביוזמתם של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וגדעון סער (ליכוד), תגן על בעלי מקצועות הנהנים מחיסיון על פי דין. בהתאם להסתייגות לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת אלא אם שוכנע בהסתמך על פירוט ברור שיש יסוד של חשד שבעל המקצוע עצמו מעורב בעבירה.
ח"כ סער אמר בתגובה לאישור ההסתייגות, כי "אי התחשבות בחסיונות על פי דין בהגשת בקשות לנתוני תקשורת, הייתה חותרת תחת ההיגיון וההגנה שבמתן חיסיון לאותם אנשים ומקצועות".