וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקלף הסודי להצלחה בעולם העסקים: דיסלקציה

הראלד טריביון

16.12.2007 / 8:12

מה משותף לאיתן ורטהיימר, ג'ון צ'יימברס מסיסקו וריצ'ארד ברטון מוירג'ין? מחקר חדש מגלה כי 35% מהיזמים בארה"ב הם דיסלקטים

ידוע שדיסלקטים נמשכים ליזמות, זירה שבה הם יכולים לעקוף את החולשה שלהם בקריאה וכתיבה ולהתמקד בצדדים החזקים יותר. אך מחקר חדש על יזמים בארה"ב מצביע על כך שדיסלקציה נפוצה בקרב בעלי עסקים קטנים הרבה יותר משסברו המומחים בעבר.

בסקר, שנערך על ידי פרופ' ג'ולי לוגאן מבית הספר למינהל עסקים קאס שבלונדון, 35% מהיזמים העידו על עצמם כי הם דיסלקטים. המחקר אף הסיק כי דיסלקטים נוטים יותר להאציל סמכויות ולהצטיין בתקשורת ופתרון בעיות מאשר אנשים שאינם דיסלקטים. בנוסף, הסבירות שדיסלקטים יחזיקו בבעלותם שתי חברות ויותר גבוהה פי שניים.

"גילינו שדיסלקטים שהצליחו התגברו על הרבה מאוד מכשולים על ידי כך שפיתחו מיומנויות אחרות כפיצוי", אומרת לוגאן. "דיסלקטים יצירתיים ביותר בהתגברות ועקיפה של מכשולים".

המחקר התבסס על סקר של 139 בעלי עסקים במגוון תחומים ברחבי ארה"ב. לדברי לוגאן, שיעור הדיסלקטים היה גבוה באופן משמעותי מבסקר שערכה בבריטניה ב-2001, שבו 20% מהיזמים שהעידו על עצמם כי הם דיסלקטים.

התערבות מוקדמת

לוגאן ייחסה את השיעור הגבוה של יזמים דיסלקטים בארה"ב להתערבות מוקדמת ויעילה יותר של בתי הספר האמריקאיים, שעזרו לתלמידיהם הדיסלקטים להתמודד עם הקשיים בלימודים. לפי הערכות מומחים, כ-10% מהאמריקאים לוקים בדיסלקציה.

בין הסיבות לכך שדיסלקטים נמשכים ליזמות ניתן למצוא, לדברי לוגאן, אסטרטגיות שבהן השתמשו בצעירותם כפיצוי על חולשתם בקריאה וביכולת ארגון - זיהוי אנשים אמינים והאצלת סמכויות עליהם. "הנכונות להאציל סמכויות מעניקה לדיסלקטים יתרון משמעותי על פני יזמים לא דיסלקטים, הנוטים לגונן על העסקים שלהם ורוצים להיות בשליטה מלאה", אומרת לוגאן.

ויליאם דניס ג'וניור, חוקר בכיר בקרן המחקר של הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים בארה"ב, אומר כי תוצאות המחקר תואמות את הדפוס המקובל של בעלי עסקים קטנים: "יזמים נמצאים בשליטה ואינם מתעסקים עם ניירת. הם עובדים הרבה בעל פה ולא בכתיבה או קריאה ומאצילים סמכויות. זאת לעומת מנהלי תאגידים שקוראים המון". לדברי לוגאן, 1% בלבד ממנהלי התאגידים בארה"ב לוקים בדיסלקציה.

בעבר נכתב כבר על הקשר בין דיסלקציה להצלחה אצל יזמים. המגזין "פורצ'ן" פירסם לפני חמש שנים כתבת שער על מנהיגים דיסלקטים בעולם העסקים, לרבות ריצ'רד ברנסון, מייסד קונצרן וירג'ין; צ'רלס שוואב, מייסד חברת הברוקראז' הנושאת את שמו; ג'ון צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו; קרייג מקאו, חלוץ הטלפון הסלולרי ופול אורפלי, מייסד רשת צילום המסמכים קינקו'ס.

ממצאים מפתיעים

פרופ' רוזאלי פינק, מלסלי קולג', כתבה מאמר ב-98' על 60 דיסלקטים רבי פעלים - מזוכה פרס נובל ועד לאונקולוג בהרווארד. עם זאת, לוגאן טוענת כי המחקר שלה הוא הניסיון הראשון למדוד את שיעור היזמים הדיסלקטים. קארל שראם, נשיא קרן קאופמן שמימנה את המחקר, אומר כי הממצאים היו מפתיעים, אך למעשה לא היה קיים בסיס קודם להשוואה.

אמרסון דיקמן, נשיא איגוד הדיסלקציה הבינלאומי בבולטימור, אומר כי ממצאי המחקר מתקבלים על הדעת. "דיסלקטים נוטים להשתמש בכישורים אחרים מאשר קריאה וכתיבה. הם מסתמכים על יועצים וכתוצאה מכך נהפכים למומחים בקריאת אנשים אחרים. הם הסתגלו לשימוש בתפישה ויזואלית בכדי לפתור בעיות".

אורפלי, 60, שעזב את קינקו'ס לפני שבע שנים, מתגאה בדיסלקציה ובהפרעות הקשב והיפראקטיוויות (ADD) שלו. "השתעממתי בקלות וזה תמריץ מצוין", אמר אורפלי. "אני חושב שכולם צריכים לסבול מדיסלקציה ו-ADD". הוא זוקף את הצלחתו לקשיים בקריאה ובכתיבה מאחר שאלה אילצו אותו לשלוט בתקשורת בעל פה. "לא סבלתי מעודף ביטחון כילד, וזה דבר טוב. אם אתה חווה מנה הגונה של דחיות בחייך, תהיה חייב להבין כיצד לעשות זאת בדרכך שלך".

דני קסלר, 26, הסובל אף הוא מדיסלקציה ומ-ADD, ייסד את אנג'לס ווית' אטיטיוד, המציעה קורסים להגנה עצמית לנשים. קסלר ייסד גם את קלאב E נטוורקס, המעניקה חסות לאירועים, מפעילה חדר צ'אט עבור יזמים ומפיקה תוכוניות טלוויזיה עליהם.

לדבריו, גם הוא סבל מהערכה עצמית ירודה כילד, והוא רואה בכך את מה שדחף אותו לעולם היזמות. "אמרתי לעצמי שלעולם לא אהיה עורך דין או רופא", הוא מספר, "אך רציתי להרוויח הרבה כסף. ידעתי שחברה משלי היא הדרך היחידה שבה אוכל לעשות זאת".

בזכות הסקרנות

מנהל ישראלי ידוע שאינו מתבייש בדיסלקציה שלו הוא איתן ורטהיימר, שסבל מכך בשנות לימודיו המוקדמות מכיוון שלא אובחן. "נזרקתי מכל בתי הספר שבהם למדתי ואין לי תעודת בגרות", הוא סיפר בעבר בראיון. "הצלחתי, עם זאת, לסיים את בית הספר למינהל עסקים בהרווארד. אלה היו קורסים קצרים, אז עברתי אותם בשלום".

ורטהיימר, שמגדיר את עצמו "תלמיד לא חכם", אומר שעבורו "ללמד זה ללמוד. במיוחד חביבות עלי בעיות שאומרים שאין להן פתרון. כשאומרים 'בלתי אפשרי', לשם אני נכנס". הפתרון לדיסלקציה, לטענתו, הוא סקרנות: "אתה יכול להיות מהנדס או עורך דין בהשכלתך אבל מקצוע הוא מה שאתה מבפנים, ואני אדם סקרן מאוד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully