במהלך השבוע החולף זכה הציבור המצטמק של תומכי מפלגת העבודה למנה תקשורתית גדושה של מעללי עסקניה. זה קרה כשסיפור פיטוריו של עורך הדין אלדד יניב, אשר חשף את יחסי יושב ראש המפלגה ברק עם יועצו הקרוב, הובא בהבלטה בכותרות העיתונים. יניב הינו אישיות אלמונית יחסית לציבור הרחב, אולם בחוגים הפוליטיים הוא מוכר היטב בתור עסקן שגמע עשר שנות עבודה משותפת עם היו"ר - עד לחזרתו של אהוד ברק לכס הנהגת העבודה לאחרונה. "אני מוכרח להגיד שהייתי נוהג בדיוק כמו ברק במקרה הזה", מעיד מזכ"ל מפלגת העבודה לשעבר ניסים זווילי. "אלדד יניב היה מסוכן ותככן. הוא מסוכן ממש כמו ברק בעצמו, ובמקרה הזה נוצרה התנגשות כוחות".
זה אותו אהוד
פיטוריו של אלדד יניב עוררו את החשש במפלגה כי ברק חוזר אל שיטותיו הנושנות והידועות לשמצה, מהקדנציה הקודמת שלו בתפקיד. "הוא מתייחס לבני אדם ולמפלגה בצורה מכשירנית", אומר נסים זווילי. "ברגע שברק גומר להשתמש בהם הוא זורק אותם. הוא עשה את זה לאלדד יניב כמו להרבה אנשים אחרים בעבר, והתחושה בשטח היא שברק לא יכול להשתנות. הוא לא מסוגל לייצר מתכונות האישיות שלו יכולות התנהגותיות, וזה לא דבר ישתנה".
גם המזכ"ל איתן כבל התבטא בעקבות פיטוריו של אלדד יניב כי "ברק מתנהג כמו פרנואיד". אלא שיממה לאחר מכן כבל חזר בו, מיתן את גרסתו, וטען כי מדובר בסך הכל ב"ריב אוהבים". לזווילי הסבר לשינוי: "אנשים במפלגה חוששים מברק, ולא מתעלמים כפי שהתעלמו מעמיר פרץ, בו הם ראו תופעה חולפת".
הדיווחים הראשונים בתקשורת טענו כי הרקע לפיטוריו של יניב נבע מהתנהלותו מול העיתונות, וחיבתו, לטענת גורמים במפלגה, להדלפת מידע מסביבתו הקרובה של היו"ר. הגורם המשמעותי יותר לנתק בין ברק ליניב היה ניסיון מחטף של שני סעיפים בחוקת המפלגה המתגבשת, מאחורי גבו של היו"ר. בפגישת עבודה סטנדרטית נודע לברק על כך, ויניב פוטר במקום.
לסיבות לפיטורים יש להוסיף את החזית לה היו שותפים יניב, המזכ"ל כבל וח"כ אופיר פינס מול היו"ר - חזית שגרסה כי על ברק להכריז על פרישה מיידית מהממשלה עם פרסום דו"ח וינוגרד. זאת בהתאם ל"הכרזת שדות ים" ערב כניסתו לממשלת אולמרט, בה הבטיח כי יפרוש עם פרסום הדו"ח. ברק נסוג מעמדה זו בעת האחרונה.
בעקבות הפיטורים השבוע, הקצר בין ברק לבכירים במפלגת העבודה הולך ומחריף. לפי מקורות בעבודה, מזכ"ל המפלגה כבל כמו גם ח"כ פינס מבקרים את התנהלותו, אולם זווילי מוצא מקום לבקר את המבקרים באותה נשימה: "העמדה שכבל ופינס נקטו כאן היא של טירונים פוליטיים ברמה נמוכה", הוא אומר. "הרי גם פינס עצמו לא פרש מהממשלה בשל וינוגרד, אלא בעקבות כניסתו של ליברמן לממשלה".
"ברק לא המושיע"
"לא האמנתי שברק יפרוש מהממשלה, אלא אם כן יהיה בטוח שהוא יכול לנצח בבחירות הבאות", כך זווילי. "ברק איננו איש שמאל בשום צורה: בכהונתו הקודמת כראש ממשלה הוא מינה איש מפד"ל לשר השיכון, וזאת בשיא תקופת ההתנחלויות. היום כשר ביטחון הוא נוהג באותה מדיניות, ומפלרטט עם המתנחלים".
"ברק יישאר יושב ראש רק עד אחרי הבחירות הבאות. הוא לא המושיע, ואני לא חושב שהוא יכול להיות ראש ממשלה טוב". אז מה כן? זווילי גורס כי יש להסתפק בתקווה כי הגוש הקיים, שמורכב מקדימה, העבודה ומפלגת הגמלאים ישמש כבלוק חוסם לימין. "יש להסתפק ולהביא לכך שהברית בין המפלגות האלו תהיה אפקטיבית בבחירות", הוא אומר. השאלה היא כמה מנדטים יוכלו העבודה המקרטעת, קדימה המבולבלת והגמלאים ההולכים והנמוגים לספק לאותו גוש אלקטורלי שזווילי מייחל לו.
תגובתו של אלדד יניב: "דווקא בימים אלה צריך לשמור על איפוק ושתיקה. המשכיל בעת ההיא ידום, כי סוף מעשה במחשבה תחילה".
מלשכתו של ברק נמסר בתגובה לדבריו של זווילי: "הדברים אינם ראויים לתגובה".