הצמיחה במשק - רק בעשירון העליון

הנתונים המוצגים השנה על ידי מרכז אדוה לשיוויון וצדק חברתי בישראל מציבים סימן שאלה סביב הטענה, כי מדיניות הממשלה כיום מקדמת את החברה הישראלית. הנתונים מצביעים על צורך לפזר את ההשקעות בין כל חלקי החברה ובין כל אזורי הארץ.

המרכז מצביע על כך שלמרות צמיחתה הכלכלית של ישראל, הפערים החברתיים אינם מצטמצמים והבטחות הממשלה כי פירות הצמיחה יטפטפו גם לשכבות החלשות בחברה אינן מתגשמות עד כה.

הסיבה לכך, טוען המרכז, נעוצה בעובדה כי בישראל יש צמיחה כלכלית לא מאוזנת כששעורי הצמיחה הגבוהים ביותר היו בתחום ההיי-טק ובענף הפיננסים והשירותים העסקיים. עם זאת תוצר התעשייה המסורתית בה מועסקים בעיקר אנשים מהשכבות החלשות, ירד באופן משמעותי והוא עומד על צמיחה של 15% בעשר השנים האחרונות לעומת צמיחה של 150% בתחום ההיי-טק.

בנוסף טוענים באדוה כי קיימים פערי שכר גדולים בין הענפים השונים במשק. בשנת 2006 השכר הממוצע השנתי בענף ההיי-טק עמד על כ-228 אלף שקלים כשבתעשיית הטכנולוגיה המסורתית הוא עומד על כ-100 אלף שקלים בלבד.

הפערים בהכנסות באים לידי ביטוי גם על בסיס עדתי, לאומי ומגדרי כשרמת ההכנסה הנמוכה ביותר היא זו של ערביי ישראל ואחוזי האבטלה ביישובים ערביים מגיע עד 20%. כמו כן, הצמיחה הכלכלית לא צמצמה את הפער בשכר בין גברים לנשים, והשכר החודשי הממוצע של נשים עומד על 63% מהשכר החודשי של גברים.

עוד נתון שמציג המרכז מראה, כי למרות שהשכר הממוצע במשק עומד על 7,761 שקלים, ניתוח מדוקדק יותר מעלה, כי מרבית השכירים - 61% - קיבלו שכר חודשי שאינו עולה על 5,821 שקלים. במילים אחרות, 61% מהשכירים בישראל צריכים לעבוד 12 שנה כדי להגיע לשכר החודשי של מנהל בכיר במשק, שמרוויח בממוצע 845 אלף שקל בחודש.