סמואל סנואו חיכה 63 שנים לרגע הזה: אחרי שבית המשפט הרשיע אותו על לא עוול בכפו, הצבא האמריקאי מסיר את הכתם שדבק בו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. סנואו, שהואשם במעורבות בקטטה שבה מצא את מותו שבוי מלחמה איטלקי, טען מאז שלא היה לו חלק בתקרית. כעת הצבא מאמין לו.
ה-CNN מספר את סיפורו של טוראי סנואו, שבשנת 1944 היה חלק מפלוגה של חיילים שחורים ששירתו בפורט לוטון שבסיאטל. באחד הלילות פרצה קטטה המונית, שבסופה נמצא השבוי האיטלקי גו'גליאלמו אוליבוטו תלוי. 28 חיילים, ביניהם סנואו, נשלחו לכלא באשמת התפרעות ובילו 15 חודשים מאחורי סורג ובריח. שניים מהם הורשעו גם בהריגה, ונשפטו ל-15 שנות מאסר.
אחרי ששוחרר מהכלא, סנואו חזר לדרום ארצות הברית. הוא הגיע לביתו עם רישום פלילי, סעיף על התנהגות רעה, ללא הטבות שקיבלו חיילים אחרים, ומצא עבודה כשרת. באוקטובר האחרון קבעה ועדה צבאית שהנאשמים לא זכו למשפט הוגן, מפני שהתביעה לא נתנה לפרקליטיהם של הנאשמים גישה לראיות חסויות.
סנואו: לא הופתעתי מהפיצוי
הצבא הפך את האישומים, ושלח לנאשמים שעדיין חיים פיצוי. סנואו הניח שמדובר בסכום משמעותי, והתאכזב מאוד כשקיבל 725 דולרים בלבד. אם הסכום היה מותאם לשינויים האינפלציונים, סנואו היה מקבל 7,768 דולר. אם סנואו היה מקבל את הפיצוי אז, והיה משקיע אותו, הוא היה מצטבר ל-82 אלף דולרים. הצבא הודיע שהוא לא מחויב מבחינה חוקית לחשב את הפיצוי בהתאם לשינויים האינפלציונים. סנואו אומר שגובה הפיצוי לא הפתיע אותו. "לא חשבתי שזו טעות", אמר. "לא אכפת להם".
בגירסתו של סנואו תומך הסופר ג'ק המן, שחקר את הנושא בספרו "על אדמה אמריקאית: כיצד הצדק הפך לקורבן של מלחמת העולם השנייה". פורט לוטון הפך לפארק, ובניינים רבים נהרסו. המן הצליח לאתר את הנקודה המדוייקת שבה סנואו אומר שהוא הופל לאדמה באותו לילה ואיבד את הכרתו. המן אומר כי הדבר מוכיח שסנואו לא אשם בדבר, מפני שהוא כלל לא הגיע למחנה של שבויי המלחמה ולא לקח חלק בקטטה. "לא היתה לו אפשרות לקחת חלק במהומות", אומר המן. "הוא פשוט הגיב במהירות למה שנראה לו כהתקפה, והוא הופל ארצה כמעט מיד".
הסיפור הגיע גם לקונגרס - הסנאטור הרפובליקני ג'ים מק'דרמוט ביקש מהצבא לבחון את האישום. "נעשה עוול אמיתי לחבורה שלמה של בחורים שחורים ששירתו את המדינה, ומישהו צריך לדבר עבורם". מק'דרמוט אמר שאינו מאשים את הצבא בכך שפעל לפי הכללים ואמר כי ינסה לבדוק כיצד הקונגרס יכול לעזור. סנואו אמר שהוא רוצה ששמו יטוהר, ומבקש הטבות רפואיות ופנסיה. בגיל 83, כשהוא עני וחולה, הוא תוהה אם הוא יחיה לראות את הרגע הזה.