ממש לא משחק ילדים

מדף הצעצועים הישראלי מציע להורה הגאה והשאפתן שפע של הבטחות להעלות את ילדו על הנתיב הבטוח לצמיחה בריאה: צעצוע אחד מפתח מוטוריקה עדינה, השני דואג לאינטליגנציה הרגשית של הפעוט, השלישי מפתח חשיבה המצאתית והרביעי - יכולת פתרון בעיות. אבל גם אם בתחום היצירתיות, המעוף והאסתטיקה הצעצועים בישראל זוכים לציון מעולה, מסתבר שדווקא התנאי הבסיסי ביותר - שהצעצוע לא יסכן את איינשטיין הצעיר שלנו - לא תמיד מתמלא.

ד"ר צבי קרן, ראש המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים ומי שאחראי במכון על תחום הצעצועים, מדווח כי חלק גדול מהצעצועים המיובאים לישראל מוברחים למדינה בשיטות שונות ולא עוברים את הביקורת של מכון התקנים, על אף שמדובר בתקן מחייב. כל זה קורה בזמן שברחבי העולם מתגלים עוד ועוד צעצועים מסוכנים, שיורדים מהמדפים.

להבריח צעצועים שעלולים להיות פגומים ומסוכנים, מסתבר, זו פעולה פשוטה למדי. "היבואן פשוט לא מצהיר כי במכולה שלו יש צעצועים, או שהוא כותב שמדובר במוצרים אחרים כמו למשל תכשיטים, שאין להם תקן מחייב, ואז המכולה לא תיבדק", מסביר קרן.

הסיכון שלוקח יבואן במקרה זה הוא קטן למדי. "95% מהמכולות שנכנסות לישראל לא נדגמות", מדווח קרן. במילים אחרות, יבואן יכול להכניס כל צעצוע שעולה על דעתו לגבולות ישראל תוך הטעיית המכס ומבלי שהצעצועים ייבדקו, כשהסיכון שייתפס הוא 5% בלבד. מצד שני, קרן מבקש להבהיר כי "מדובר בשיפור לעומת העבר, כי למכס יש כיום יותר שיניים".

השאלה הגדולה היא עד כמה מסכנים הצעצועים שמוברחים לישראל ולא נבדקים על ידי מכון התקנים את הילדים שמשחקים בהם. על אף שאין לכך תשובה מוסמכת, אפשר לקבל מושג מהסטטיסטיקה שקיימת לגבי הצעצועים שכן נבדקים: "אף שהמצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים, עדיין יש פסילות ודחיות", אומר קרן. "ב-20% מהמשלוחים שאנו בודקים אנו מוצאים תקלות, שאת רובן ניתן לתקן ולשחרר לאחר מכן את המוצר לשוק.

"יש אחוזים בודדים של צעצועים שאנחנו דוחים לגמרי ומשמידים. אבל כל זה, צריך לזכור, רק בקרב 'הצדיקים' שמצהירים על צעצועים במכס ולא מבריחים אותם", אומר קרן, ומוסיף כי "רוב הצעצועים שמגיעים מסין והמזרח הרחוק הם באיכות גרועה. לצערנו, זה קורה אפילו ליצרניות גדולות ורציניות שדואגות לבקרת איכות מאוד גבוהה". דוגמה ליצרנית כזו ניתן למצוא בחברת מאטל, ענקית הצעצועים מארצות הברית, שנאלצה בחודשים האחרונים להסיר מיליוני צעצועים ברחבי העולם לאחר שהתגלתה בהם עופרת.

למרבה הצער, על המוצר עצמו לא ניתן למצוא סימון שמעיד כי הוא נבדק על ידי מכון התקנים. קרן מסביר כי "אנחנו לא מאפשרים ליבואנים לכתוב על המוצר כי הוא נבדק או מאושר על ידי מכון התקנים כדי שהצרכנים לא יחשבו בטעות שמדובר במוצר שיש לו תו תקן. לכן מותר להם להשתמש רק בניסוח מסורבל מאוד, שרובם מעדיף שלא להשתמש בו". עם זאת, אומר קרן, ברגע שמוצר נושא מדבקה הכוללת את פרטי היבואן, היצרן ואזהרות בעברית - רוב הסיכויים כי הוא נבדק על ידי מכון התקנים. "צעצוע שאין עליו מדבקת יבואן כזו בעברית צריך לעורר חשד", אומר קרן, "משום שהסימון הזה הוא חלק מדרישות התקן".

לדברי קרן, בניגוד לתו תקן - מותג של מכון התקנים המעיד כי המפעל, מערכת האיכות והמוצרים עצמם מתאימים לתקן ועומדים בכל הדרישות - אישור של מכון התקנים מעיד שרק המוצר עצמו נבדק. "זה לא אומר שכל המוצרים של היבואן הזה עומדים בתקן, ואפילו לא שכל הצעצועים במכולה עומדים בתקן, כי אנחנו לא בודקים את כל המכולה אלא רק פריט אחד מתוכה", הוא אומר. אז כמה חברות בישראל עומדות בקריטריונים המחמירים ביותר ונושאות תו תקן? התשובה לא מעודדת: רק חברת קישורית, יצרנית "צעצועץ" - שמרבית מוצריה מיועדים ליצוא.

סימן נוסף לאנדרלמוסיה של שוק הצעצועים הוא הסימון המטעה על האריזות. כמעט שלוש שנים לאחר תחקיר TheMarker, שמצא כי השוק גדוש בצעצועים המיועדים לתינוקות ופעוטות אך מסומנים כמיועדים לילדים מעל גיל שלוש, מסתבר שהמצב הבעייתי נמשך, וביתר שאת: תחקיר חדש של ארגון אמון הציבור שבדק 1,000 צעצועים המיועדים לפעוטות מתחת לגיל שלוש הנמכרים ברחבי ישראל, מעלה כי אחד מכל חמישה צעצועים כאלה (20%) מסומן באופן מטעה ובלתי חוקי, כמיועד לילדים מגיל שלוש ומעלה. מאחר וברור לכל כי הצעצוע אכן מיועד לתינוקות ואינו פונה לפעוטות מעל גיל שלוש, הרי שמדובר בניסיון של היבואנים להתנער מהאחריות לנזקים העלולים להיגרם מהשימוש בצעצועים.

הליקויים נמצאו אצל מחצית מהיבואנים (13 מתוך 26), וברבים מהמקרים האבסורד אף גדול יותר: על גבי האריזות כותבים היצרנים כי הצעצועים מיועדים לתינוקות, אך על מדבקת היבואן מופיע מידע סותר. כך למשל לפעלולון שהיצרן הגדירו כמיועד לבני חצי שנה ומעלה, מצורפת מדבקת יבואן עליה מופיע הכיתוב "לילדים מעל גיל 3". עוד עולה מהתחקיר כי התופעה אינה מבחינה בין שווקים, חנויות הצעצועים ורשתות השיווק: בכולם נמצאו צעצועים כאלה, וכולם - ללא יוצא מן הכלל - מיוצרים בסין.

מדובר, מסבירים באמון הציבור, בהטעיה לגבי מידע מהותי על המוצר, דבר המהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן מצד היצרן או היבואן של הצעצוע. "ההיקף הנרחב של ההטעיה גורם להורים רבים להתעלם מהסימון ולרכוש צעצועים לתינוקות ללא ידיעה אם נבדקו ונמצאו בטוחים לשימוש", אומרים בארגון.

מה גורם ליבואנים לסמן את הצעצועים בצורה זו? ככל הנראה, התקווה כי במקרה שאכן תיגרם פגיעה לילד כתוצאה ממשחק בצעצוע, יוכלו להתחמק מאחריות. לדברי רונן רגב כביר, מנהל מחלקת הדרכה ותחקירים באמון הציבור, סיבה אפשרית נוספת היא שהיבואנים סבורים כי אם יסמנו את המוצר כמתאים לילדים מגיל שלוש ומעלה, הוא לא ייבדק לפי הדרישות המחמירות של התקן לצעצועים לפעוטות עד גיל שלוש. ילדים בגילאים אלה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מחנק: יותר מ-85% ממקרי התמותה עקב חנק הם של ילדים בקבוצת גיל זו.

קרן מבהיר בתגובה כי במכון התקנים לא מתייחסים לתווית שהיבואן הדביק, אלא בודקים כל צעצוע מהותית לפי התקן ולפי הייעוד האמיתי שלו. הוא מוסיף כי היבואנים אכן סבורים שאם משהו יקרה לתינוק המדבקה המטעה תפטור אותם מאחריות, "אבל כמובן שהם טועים". גם הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, גרישה דייטש, מסר לאמון הציבור כי התופעה מוכרת ויש לשרשה, אך הוא מאמין כי מרבית הצעצועים עומדים בדרישות הבטיחות ורק סימונם מטעה.

"בעבר הבהרתי לכל היבואנים שמכון התקנים רואה בחומרה רבה את הסימון המטעה", מדווח קרן. "יש שיפור מסוים, אבל התופעה עדיין רווחת מפני שכאמור, חלק גדול מהצעצועים כלל לא עוברים את הביקורת של מכון התקנים מכיוון שהם מוברחים ארצה בשיטות שונות".

אז מה בכל זאת יכול הורה לעשות כדי להבטיח שהצעצוע שהוא רוכש לילדו בטוח, תקין ומתאים לגילו? באמון הציבור ובארגון "בטרם" מפרטים:

- לא לקנות צעצוע שעל פניו מיועד לתינוקות או פעוטות אך מסומן כמיועד לילדים "מעל גיל שלוש". פעלו לפי הכלל הידוע: "כשיש ספק - אין ספק".

- צעצועים המתאימים לתינוקות, לפי התקן, הם ממולאים ורכים, בעלי מאפיינים פשוטים המיועדים להחזקה וחיבוק, למשל רעשנים למיטה, צעצועים בצורות שונות, נשכנים, קפיצי נגינה ללול, ספרים מצופים פלסטיק וכדומה. צעצועים שלא מתאימים לתינוקות עד גיל שלוש הם אלה המכילים חלקים קטנים שקיימת לגביהם סכנת בליעה ולחנק, בעלי חלקים מתפרקים כמו בטריות או מגנטים, חוטים או חבלים, חלקים בעלי פינות חדות וכדומה.

- לא להסתפק בסימון בעברית ולבדוק גם את התווית באנגלית. אם גם באנגלית כתוב שהצעצוע מיועד לילדים מעל גיל שלוש כדאי בכל מקרה להימנע מרכישתו לילדים קטנים יותר.

- ודאו כי על הצעצוע יש סימון קריא וברור, הכולל את שם היצרן, ארץ הייצור, שם המשווק ומענו.

וכלל נוסף שקשור לשימוש ולא לרכישה: הרחיקו את האחים הקטנים מהצעצועים המתפרקים של הגדולים. משחק בצעצועים אלה עלול להיות קטלני עבורם: בארה"ב נפגעים 217 אלף ילדים מדי שנה.

דווקא צעצועים עלולים לסכן את הילדים: לפי ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, ילדים מתחת לגיל שלוש הם בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מחנק, כיוון שילדים בגיל זה חוקרים את עולמם דרך הפה. מאידך, הם אינם שולטים כראוי על המערכות הפיזיולוגיות שלהם, ולכן אם משהו מחליק במורד הפה והגרון, רפלקס השיעול להוציאו עדיין אינו מפותח דיו, וגם הקנה והוושט עדיין לא התפתחו לגמרי. מנתוני safe kids האמריקאי עולה כי מדי שנה פונים לחדרי המיון בארצות הברית כ-217 אלף ילדים לאחר שנפגעו מצעצועים.

רוב מקרי הפגיעה מצעצועים נגרמים בגין חנק והשתנקות ממשחק הכולל כדורים קטנים ובלונים, טביעה ותאונות דרכים כתוצאה מהחלקה על גלגיליות ורולרבליידס. ב-2005 דווח על 20 ילדים שמתו כתוצאה ממשחק בצעצועים; 46% מהפגיעות כתוצאה ממשחק בצעצועים היו פגיעות ראש ופנים.