אל תתרמו לשירותרום

גם השנה כולנו נהנים מפסטיבל השנור שמפיק עבורנו צבא הגנה לישראל באמצעות תחנת הרדיו הצבאית. אפילו במדינה שחרטה על דגלה את שליחת היד לכיסם של האזרחים, השירותרום הוא אירוע צדקה בולט לרעה, חצוף ומקומם. במשך יום שידורים שלם נחשפים כולנו לסיפורים המרגשים של חיילי צה"ל, שומעים בכפייה עד כמה זקוקים הלוחמים נואשות למועדוניות ופינות תרבות ומזילים דמעה עם סיפוריהם הנוגעים ללב של חיילים בודדים, שזקוקים לבית חם בסופי שבוע. מיטב אומני ישראל מגיעים לאולפן ביפו וכל הגופים הכלכליים בישראל נהנים מכמה דקות של פרסום חינם בתמורה לכסף אותו יתרמו לרווחת החיילים.

הבעיה במיזם הצדקה היא שלאיש אין מושג איך צה"ל וחייליו הגיעו למצב בו הם נאלצים לשלוח יד רועדת לכיסי האזרחים בשביל קצת תנאי שירות. האם אין זה הצבא המפואר שמתוקצב מדי שנה במיליארדי דולרים על חשבון כל צורך אזרחי, בטענה הנצחית שישראל חייבת לשים את הביטחון מעל הכל? האם אזרחי ישראל שרואים, ואולי בצדק, את כספי המסים שלהם מופנים בעיקר למערכת הביטחון, לא זכאים לפטור מלא מנודניקים שמצלצלים אליהם בספק דרישה-ספק תחינה לעוד קצת ג'ובות לבחורינו הטובים? אחרי הכל, צה"ל הוא כבר מזמן אינו צבא קטן ומוכה בו נלחמים באמצעות רובים צ'כים מוברחים. מדובר בצבא מתוקצב בנדיבות, שנהנה מאמצעי הלחימה המשוכללים והמתקדמים בעולם וזוכה גם לנתח עבה ומפנק מהסיוע של הדוד סם.

האם יכול להיות שהחבר'ה בקריה מעדיפים להשקיע בעוד טנק או כנף מטוס, מתוך ידיעה שאת תנאי השירות של החיילים אפשר להפיל על המצפון של אזרחי המדינה הרחומים? כיצד צריך האזרח הקטן להתייחס לסיפורים מעוררי הרחמים וההזדהות בשעות השידור האין סופיות בגל"צ, על רקע תנאי הפנסיה המפנקים של אנשי הקבע והאבטלה הסמויה בצבא, אותה מכיר מקרוב כל מי ששירת בסדיר, קבע או מילואים. איך מעיזה מערכת הביטחון הישראלית, שיונקת עם קש עבה את תקציב המדינה, לשחק לכולנו על המצפון בזמן שהיא מתעלמת מכל פרמטר כמעט של יעילות כלכלית. והשאלה הנצחית: מתי נתבגר כולנו ונגיד לא לסחיטה הרגשית המכוערת שמפעילים עלינו מדי חג החנוכה.

השירותרום אינו לבד במצעד החרפה. קניית ציוד צבאי לחיילים בידי ההורים כבר אינה תופעה חדשה. גם עמותות שרוכשות אפודים קרמיים מצילי חיים ללוחמים בחזית הן סיפור מוכר וכך גם גופים עסקיים שמאמצים יחידות שלמות ומתקצבים אותן בנדיבות מבלי שהצבא פוצה פה. צה"ל הוא אולי צבא העם אבל יש גם גבול גם למה שהעם צריך ורוצה לתת. רגע לפני חגיגות השישים, בואו נתבגר ונוציא את השנור המבחיל ממערכת הביטחון. יש במדינה בנק מטרות אזרחיות מפואר, ואליו צריכות להגיע התרומות.