בעולם מקבלים ברגשות מעורבים את הערכת המודיעין האמריקאית, לפיה אירן עצרה את תכנית הגרעין שלה ב-2003. בריטניה אומרת שהלחץ הבין לאומי על אירן עדיין מוצדק, ושהדו"ח אפילו מוכיח זאת. גם גרמניה רואה בו מעין הוכחה להצלחת האסטרטגיה של סנקציות במקביל למגעים דיפלומטיים. אבל ההשערה הרווחת היא שהדו"ח יקשה על המאמצים להחמרת הסנקציות, שרובם באו מכיוון האיחוד האירופי.
עיקר הקושי יהיה בניסיונות השכנוע של מועצת הביטחון, שמלכתחילה לא נטתה להחמיר את הסנקציות בגלל עמדותיהן של רוסיה וסין. בכיר אירופי אמר ל"ניו יורק טיימס": "באופן רשמי, אנחנו נלמד את המסמך בעיון. באופן לא רשמי, המאמצים שלנו לבנות מומנטום לקראת החלטה נוספת של מועצת הביטחון נחסמו".
שגריר רוסיה באו"ם, ויטלי צ'ורקין, אמר שהדו"ח מחזק את עמדתה של רוסיה, המתנגדת להחמרת הסנקציות. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שפרסמה דו"ח ברוח דומה בחודש שעבר גם היא קיבלה בברכה את המסקנות. לסבא"א יש סיבה מיוחדת לשמוח, בעקבות המתקפות החריפות נגדה בעת האחרונה מצד ארצות הברית וישראל, הטוענות שאין היא ממלאת את תפקידה. "הסוכנות עמדה על שלה ואמרה שוב ושוב שמאז 2002 אין עדות לקיומה של תוכנית נשק גרעיני סודית באירן", אמר דובר של סבא"א.
"הפעם האמת תנצח"
שלל מאמרי מערכת ותגובות משתאות ולועגות פורסמו היום (שלישי) בתגובה לדו"ח. הכתב הבכיר של ה BBC בארה"ב, ג'סטין ווב, טען שג'ון בולטון, לשעבר שגריר ארה"ב באו"ם, אמר לו בסוף השבוע שתקיפה של אירן מוצדקת על פי החוק הבין לאומי. זאת משום שהיא תיחשב הגנה עצמית.
"איך אפשר להצדיק התגוננות מפני משהו שלא קיים, ויתכן שלעולם לא יהיה קיים", שואל ווב. ויש לו גם זווית מעניינת: "המרגלים מרימים יד ואומרים שהם רוצים לשנות את הגרסה שלהם", אומר ווב. ממשל בוש קיבל מכה ניצחת מסוכנויות הביון שלו עצמו, לדבריו. אחרי כמה שנים של דיסהרמוניה בין הממשל לבין המודיעין, ווב מעלה השערה שאולי החתירה של המודיעין תחת ממשל בוש היא נקמה.
ג'ון סטולץ, ראש תנועת יוצאי צבא אמריקאים ששירת בעירק ובאפגניסטן ומתנגד למלחמה, פרסם היום מאמר בבלוג שכותרתו "התוכניות למלחמת עולם שלישית הוקפאו". הוא מעלה את השאלה: "אם תוכן הדו"ח היה ידוע לממשל האמריקאי מזה חודשים, למה אנשי הממשל דיברו שוב ושוב על איום שאינו קיים, כהצדקה לקיום אופציה צבאית"? צבא ארצות הברית, לדבריו, מותש לחלוטין ולא יכול לפתוח חזית שלישית. בתוך עירק שורר איזון שברירי מול השיעים, הנאמנים לאירן. מה הטעם, אם כן, להמשיך ולנופף באופציה צבאית בלתי נחוצה? לדעתו, הסיבה היא פוליטיקה פנימית.
"על פי הסקרים, זריעת פחד היא יעילה", אומר סטולץ. 53 אחוז מאזרחי ארצות הברית חושבים שיש סבירות גבוהה שארצות הברית תהיה מעורבת במתקפה באירן לפני הבחירות הבאות לנשיאות. משהו במנטרה החוזרת ונשנית של בוש וצ'ייני על האיום האירני הצליח לחלחל, אם כן, ולשכנע את הציבור בנחיצותו של משהו שהממשל יודע שאין לו ערך. זה כמובן מזכיר לכל הפרשנים את כלי הנשק להשמדה המונית בעירק שמעולם לא נמצאו, ואת הטענה חסרת הבסיס של קולין פאוול בנאומו באו"ם: עירק ניסתה לאחרונה לרכוש אורניום באפריקה". סטולץ חותם את מאמרו במילים: "הפעם, בתגובה לזריעת הפחד של הבית הלבן, אנחנו נדאג לכך שהאמת תנצח".