להקדים תרופה למכה (הכלכלית)

אתם פוסעים במסדרונות רשת הפארם ומחפשים תרופה נגד חום וכאבים. על המדף מולכם מונח מגוון של תרופות מתאימות, וכל מה שאתם צריכים לעשות הוא להושיט את היד, לבחור את התרופה הדרושה ולהוסיף אותה לעגלת הקניות. האם זה כדאי? לפי בדיקת TheMarker, התשובה חד-משמעית: לא, זה לא כדאי.

עדיף לעמוד בתור לרוקח. מחירי תרופות ללא מרשם לחום ולכאבים לשיווק כללי הנמכרות על המדף (GSL - General Sales List) גבוהים בממוצע ב-47% ממחירן מאחורי דלפק הרוקח (OTC - Over the Counter). זול אף יותר לרכוש את התרופות האלה בבית המרקחת של קופת החולים שלכם: המחירים שם נמוכים בכ-70% בממוצע ממחירי התרופות שעל המדפים.

הפער הממוצע בין מחיר התרופה על המדף למחירה בבית המרקחת של הקופה אינו מספר את כל הסיפור. בתרופות ובקופות מסוימות הפער לעתים גבוה בהרבה. לדוגמה, מחירה הממוצע של קפסולת אדוויל על המדף הוא 1.97 שקלים, בעוד שלחברי מאוחדת עדיף היא נמכרת ב-75 אגורות בלבד - הפרש של 162%. מחירו של אקמולי עם מזרק במכבי, מאוחדת ולאומית הוא 13 שקל, בעוד שמחירה של כמות זהה על המדף היה מגיע ל-24.60 שקל (על המדף נמכרת אריזה של 60 מ"ג) - הפרש של 90%.

בחלק מהקופות, בעיקר בכללית, יש פערים בין מחירי התרופות ללא מרשם למבוטחים רגילים לבין מחיריהן לבעלי ביטוח משלים. למשל, חבילה של 20 קפסולות אדקס ליקוויג'ל תעלה למבוטח רגיל בכללית 27.20 שקל, ואילו למבוטח בביטוח המשלים כללית מושלם 22.60 שקל - פער של 20%. שני המחירים, מכל מקום, זולים בהרבה ממחיר התרופה על המדף (29.60 שקל לחפיסה של 16 קפסולות בלבד).

חשוב לציין שאלה תרופות שכדי לרכוש אותן בבתי המרקחת של הקופות אין צורך במרשם רופא. עם זאת, גם אם לקופה שלכם יש הסכם עם בית המרקחת בסניף הפארם שאליו אתם הולכים, לא תוכלו לרכוש שם את התרופות הללו, שכן ההסכמים של הפארמים עם הקופות נוגעים רק לתרופות מרשם.

למרות הפערים הללו במחירים, ואולי בגלל חוסר מודעות אליהם, לא מעט אנשים קונים את משככי הכאבים שלהם מהמדפים, כלומר מחוץ לבית המרקחת. לדברי עומר פורת, רוקח ומנהל תחום בתי המרקחת והטבע ברשת ניו פארם, "30% ממשככי הכאבים ללא מרשם בניופארם נמכרים ב-GSL (מהמדפים), ו-70% בבית המרקחת. אנשים די אוהבים את זה: לא צריך לחכות בתור, האריזות יותר קטנות וקומפקטיות, נחשפים יותר למוצרים, וזה מגדיל את הנגישות לתרופות. לכן די הרבה אנשים לוקחים את התרופות האלה מהמדף, בעיקר בסופי שבוע ומהמדפים שמוצבים ליד הקופות".

ממצאים אלה חשובים בעיקר לאור העובדה שאחת ממטרותיה המוצהרות של רפורמת מכירת התרופות ללא מרשם, שיצאה לדרך לפני שנתיים, היתה הורדת מחירי התרופות. מטרה זו טרם הושגה.

לדברי ד"ר גיל תומר, יו"ר הוועדה המדעית של ארגון הרוקחות, "עוד לפני שתוקנו התקנות שמאפשרות מכירת תרופות ללא מרשם מחוץ לדלפק הרוקח, ארגון הרוקחות התריע כי התרופות הללו יתייקרו בעקבות המהלך. משרד האוצר טען שהדבר יפתח את השוק לתחרות ויוריד את מחיר התרופות, אך בפועל זה לא קרה, והצרכן מקבל תרופה יקרה יותר".

בעיה נוספת שעליה מצביע תומר היא שמדובר בתרופות הנצרכות ללא ייעוץ רוקחי: "לצערי, אף שעובדה זו עלולה להוביל לשיעור תופעות לוואי גבוה יותר, במדינת ישראל לא קיים ניטור מדויק של תופעות לוואי, ולכן אין אפשרות לדעת אם בריאותו של צרכן תרופות ה-OTC הסתכנה, ובכמה".

בארגון תל"מ (תרופות ללא מרשם) מסבירים כי המחירים הגבוהים נובעים בין השאר מדרישות משרד הבריאות: חברות התרופות מחויבות לשווק חלק מהתרופות האלה במתכונת שונה מזו שנמכרת אצל הרוקח. כך, למשל, המשרד קבע כי כל התרופות שנסקרו בבדיקה זו יכולות להימכר באריזות שמכילות 12 או 16 יחידות (טבליות/קפליות) בלבד, ואילו אצל הרוקח אפשר להשיג את התרופות באריזות גדולות בהרבה, המכילות 24, 30 ואף 50 יחידות. המשרד גם הציב בפני החברות דרישות מיוחדות הנוגעות לאריזות ולעלונים.

הסיבה לדרישות האלה מובנת - לנסות לצמצם סיכונים הכרוכים בצריכת תרופות ללא תיווך של רוקח - אך לדברי אבי אובל, יו"ר תל"מ, "הרגולציה הקפדנית שחברות התרופות התבקשו לעשות מעלה את המחירים. מדובר במוצר שחלק ניכר מהעלויות שלו הוא על הפלסטיק והקרטון והשינוע וכל מה שמסביב. חברות התרופות נדרשו לעשות שדרוגים בקווי הייצור, וכל אלה משפיעים על המחיר".

בנוסף, אומר אובל, "בכל מוצר שמגיע באריזות קטנות העלות ליחידה גבוהה יותר מעלותה באריזות גדולות, וזה נכון לא רק לתרופות, אלא גם למוצרים כמו שמפו, נייר טואלט, מזון וכו'. היה מפתיע אם הבדיקה היתה מוצאת שכדור באריזה של 12 זול יותר מכדור באריזה של 50, ואכן - בכל התרופות שבהן לא נדרשו הקטנות והתאמות, כמו משחות נגד פטריות וחומרי חיטוי, המחירים על המדף דומים או זהים למחירים מאחורי דלפק הרוקח".

צרכן שמגיע לבית המרקחת כדי לרכוש תרופה להורדת חום ושיכוך כאבים מוצא את עצמו מול אינספור וריאציות. הניסיון להבדיל, למשל, בין אקמול תפוז, פוקוס או To-Goלבין דקסמול לילה או יום, או אולי נורופן, עלול רק להחמיר את כאב הראש שיש לכם ממילא.

מיקי עופר, חבר הנהלת ארגון הרוקחות, מסביר כי את משככי הכאבים שנבדקו על ידי TheMarker ניתן לחלק לשתי קבוצות: תרופות שמבוססות על החומר הפעיל פראצטמול - הכוללות את אקמול, אקמולי ודקסמול - ותרופות שמבוססות על החומר הפעיל איבופרופן - ובהן אדקס, נורופן ואדוויל. הנה כמה עצות שחשוב לקרוא לפני שמתחילים לצרוך תרופה חדשה, עם או בלי מרשם:

1. התייעצו עם רופא או רוקח כדי לוודא שהתרופה מתאימה לכם ובטוחה עבורכם לשימוש.

2. נטילת שתי תרופות במקביל מחייבת ייעוץ. הדבר נכון גם לגבי תרופות שנתפסות כ"תמימות", כמו אקמול או נורופן.

3. כדאי להימנע משילוב של צריכת אלכוהול ונטילת תרופות פראצטמול או איבופרופן. האלכוהול מגביר את פעילות התרופות.

4. גם השילוב בין תרופות למשקאות מוגזים, בעיקר קולה, אינו מומלץ ואף עלול להיות מסוכן - החומציות של הקולה בשילוב חומציות התרופה עלולה לגרום לפגיעה לקיבה.

5. שימו לב: שימוש ממושך בתרופות איבופרופן ושימוש בהן מעל למינון הנכון עלולים להגביר משמעותית את השכיחות של התקפי לב ודימום במערכת העיכול.

6. שילוב מסוכן נוסף הוא בין מדללי דם (כמו אספירין או קומדין) לבין תרופות ממשפחת האיבופרופן, שמפחיתות את השפעת האספירין על קרישיות הדם.

7. כאשר לילד יש חום, מומלץ קודם כל לעשות לו אמבטיה פושרת. הסיבה: החום עלול לגרום לייבוש, ובמקרה כזה גם המינון המומלץ של התרופות להורדת חום עלול להיות גבוה מדי. בכל מקרה אין לעבור את המינון המומלץ.

8. לא מומלץ לשלב בין שני סוגי תרופות לילדים (אקמולי ונורופן, למשל) כדי למנוע צריכת יתר של חומר אחד, כפי שהורים רבים נוהגים לעשות. ההמלצה היא לדבוק בחומר אחד בכל תקופה.

שימו לב: מחירי תרופות ללא מרשם לחום ולכאבים הנמכרות על המדף גבוהים ב-47% בממוצע ממחירן מאחורי דלפק הרוקח; בבתי המרקחת של קופות החולים הפער גדול אף יותר - כ-70% בממוצע

עוד חשוב לזכור, כי אריזות של תרופות ללא מרשם הנמכרות על המדף חייבות להיות קטנות יותר מהאריזות של אותן תרופות מאחורי דלפק הרוקח - מה שמעלה את מחירן.

אספנו את המחירים על המדף ומאחורי הדלפק של משככי כאבים ותרופות מורידות חום, שהן הנמכרות ביותר בתחום ה-GSL. הבדיקה נערכה באמצעות תוכנת בתי המרקחת שעמדה לרשותנו ובאמצעות וידוא ברשתות הפארם עצמן.

את מחירי התרופות בקופות החולים קיבלנו מהקופות עצמן. מאחר שמדובר באריזות בגדלים שונים, השווינו את מחירי הטבלייה/קפלייה הבודדת בצורות המכירה השונות. את מחירי קופות החולים השונות, עם ובלי ביטוח משלים, איחדנו למחיר אחד ממוצע.

בעבור כל תרופה חישבנו את ההפרש הממוצע בין צורות המכירה השונות (למשל: ההפרש במחיר טבליית אקמול בין המדף לרוקח, וההפרש בין המדף לקופות החולים), ולסיום - עשינו ממוצע של כל הממוצעים והגענו לשורה התחתונה. יש לסייג ולומר כי מאחר שמדובר בתרופות שלכל אחת מהן אריזות בגדלים שונים, ייתכן שלגבי אריזות מסוימות ההפרשים יהיו שונים במקצת מכפי שנמצא בבדיקת TheMarker.