פלאי קליעים

הימים ימי ראשית האלף, ראש הממשלה ושר הביטחון הם אהוד ברק, הרמטכ"ל הוא שאול מופז, יושב ראש הרשות הפלסטינית הוא יאסר ערפאת, יו"ר האופוזיציה הוא אריאל שרון. מדינת ישראל יוצאת לקמפ דיוויד עם תקוות. מדינת ישראל - מינוס אהוד ברק והצמרת המדינית-ביטחונית בישראל שדווקא מתאים להם כישלון השיחות, מיצוב הרשות בסטטוס "אין פרטנר", ויאללה מלחמה. זו התמונה שמצייר הסרט הדוקומנטרי "מיליון קליעים באוקטובר" שישודר הערב.

כסרט דוקומנטרי, "מיליון קליעים באוקטובר" הוא סרט חסר תיעוד. הוא ערוך היטב ובאופן מגמתי, כמו חבריו לז'אנר, אך הוא מקפץ בין ראיון עם זה לראיון עם ההוא. לא סביר שסרט דוקומנטרי שמדבר על האינתיפאדה המדממת, יביא כל כך מעט חומרים ממנה. מלבד קפיצות ארעיות למהדורות חדשות, כותרות עיתונים ומעט חומרי ארכיון, לא הייתה נוכחות טלוויזיונית לדרמה האמיתית שהתרחשה בישראל ובשטחים בחודשיה הראשונים של האינתיפאדה.

הסרט מתהדר בשורה ארוכה של עיתונאים בכירים, בהם רביב דרוקר, אבי יששכרוף ובן כספית שחושפים שורה ארוכה לא פחות של תהיות נוקבות שצריכות להוביל לאובדן אמון הציבור בהנהגה. הוא מלווה את חודשיה הראשונים של אינתיפאדת אל אקצה, ומצייר תמונה ברורה, קונספירטיבית יש יאמרו, של הובלה ישראלית חד משמעית לעימות עם הפלסטינים, ודיסוננס בלתי נסבל בין הוראות הדרג המדיני לבין ביצוע הדרג הצבאי.

דרך ראיונות עם חברי צוות המשא ומתן ויועצים, מועלית תיאוריה מחרידה ומטרידה לפיה קמפ דייוויד, מתווה קלינטון וכל הגוורדיה, היו כסות עלובה ליצירת תדמית שלילית והרסנית לצד השני, הסתת דעת הקהל בישראל, ובסופו של דבר הסלמה שלא יהיה מנוס אלא לקבור אחריה כל סיכוי לתהליך מדיני. "מיליון קליעים באוקטובר" מביא בכירים במודיעין הישראלי שמודים שחומר הגלם המודיעיני גרס שערפאת לא רצה באינתיפאדה, לא כל שכן תכנן אותה. אם הדבר נכון, הסיבוב שעשתה הצמרת השלטונית בישראל על גבו של הציבור היה בלתי נתפש.

קצינים בדימוס, עיתונאים וחברי ממשלה בזמנו, מעידים שהצבא לא ביצע כמעט דבר מהוראות הדרג המדיני. מבלי לומר דבר על הניסיון המגוחך לנצח במלחמה שש שנים לאחר מכן כשאלו יחסי הכוחות בין הצבא לבין מפעילתו – הממשלה, הטריד אותי במיוחד משפט אחד שאמר בן כספית. לטענתו, הוא יכול לכתוב מחר בעיתון שיוסרו מחסומים, "אבל זה לא יקרה". מלבד שיתוף הפעולה התמוה הזה בין צמרת העיתונות לבין שקרים של הממשלה והצבא, מטרידה במיוחד המחשבה שהצבא מרשה לעצמנו לשדר דיסאינפורמציה לציבור, ומפקדיו, שאינם נבחרי ציבור, מרשים לעצמם להפר החלטות בצורה בוטה.

הסרט אגב, קיבל את שמו ממיליון הקליעים שנורו ממלאי התחמושת הצה"לי, התכוננו לזה – בשבועיים הראשונים של האינתיפאדה.בממוצע כחמישים קליעים בדקה. תעשו חשבון.

הייתי שמחה לומר שאז היה אז והיום הוא היום. אך הימים – שבע שנים לתוך האלף החדש. ראש הממשלה הוא אהוד אולמרט, שר הביטחון הוא שוב, אהוד ברק, הרמטכ"ל ששוב לא עושה מה שאומרים לו ומסרב לחתום על שחרור אסירים הוא גבי אשכנזי, יושב ראש הרשות הפלסטינית הוא אבו מאזן, ומולו ממשלת חמאס בעזה. הוועידה היא אנאפוליס, מדלן אולברייט היא קונדוליסה רייס, וביננו, בין אם זה הזיכרון הכואב של כישלון קמפ דיוויד ובין אם זו הזהירות המופלגת שבה נכנסו לוועידה הזו, אף אחד כבר לא מאמין להם, ואף אחד כבר ממש, לא מתרגש.

מיליון קליעים באוקטובר, שבת 1.12, 21:50, ערוץ 8