באחת ההפסקות הקצרות שבין הדיונים, בקומת הוועדות של מליאת הכנסת, יושבים להם כמה משוכני המוסד הקבועים להפסקת סיגריה קצרה. באירוע החולין המייצג הזה נוכחים שני דוברים של חברי כנסת, עוזר פרלמנטרי בכיר, עיתונאי פוליטי, ולוביסט. מחד, תפקידו של האחרון מוגדר לגמרי: הוא כאן כדי לקדם - בפעולות שכנוע על סיגריה, במסדרונות, אפילו בחדרי הישיבות ולמעשה בכל מקום ואתר במשכן - את האינטרס הספציפי של שולחיו. אלו הם גופים שאינם מיוצגים על ידי נבחרי העם. מצד שני, הלוביסט אינו נושא תפקיד רשמי בכנסת; גבולות עבודתו אינם ברורים; ומידת הלגיטימיות הציבורית של נוכחותם המוגברת של הלוביסטים מביאה את ח"כ שלי יחימוביץ' לומר ש"בתקופה האחרונה זה פשוט פרץ כל גבול אפשרי, ולא יכול להימשך כך".
"ההון מחובר לשלטון, וזה בסדר"
הלוביסטים (שתדלנים) הינם שכירים של גופים חוץ פרלמנטריים, והימצאותם בכנסת חוקית. מה הם עושים בעצם? ארז גילהר ממשרדו של בוריס קרסני - האב הרוחני של תעשיית הלוביזם בארץ - כאן כדי לבאר: "אני מבין מה מניע את הח"כים לקבל את ההחלטות, אני יכול להתחבר אליהם. אני מבין גם יותר ממנכ"ל בנק הפועלים מה הוא צריך לעשות כדי להשפיע על חברי כנסת, כי אני מכיר את השטח יותר טוב ממנו. זה היתרון היחסי שלי - אני מספק אפקטיביות פוליטית. אני לא נבחרתי על ידי אזרחי ישראל, הח"כים נבחרו. תפקידי הוא לייצג את החברה ששכרה את שירותיי".
אז מה הבעיה בעצם? מה הביא להצעת חוק של שלי יחימוביץ' וגדעון סער להגביל את עבודתם של הלוביסטים במשכן? בהצעה נכתב כי "לכאורה פתוחות דלתות הכנסת בפני הציבור כולו. בפועל נהנים בעלי ההון מנגישות גבוהה לפוליטיקאים, באופן שאזרח מן השורה אינו נהנה ממנו". עוד כותבים סער ויחימוביץ', שניהם עיתונאים בעברם שבקיאים במטרייה מכל עבריה, כי "השדלנים מכירים היטב את עבודת הכנסת, לעיתים מתוקף היותם בעבר עיתונאים, עובדי מדינה, עוזרים פרלמנטריים או אפילו חברי כנסת. כל זאת שעה שהציבור הרחב ברובו המכריע אינו מסוגל לייצר לעצמו נגישות דומה אל המחוקק".
ללוביסט גלהר אין בעיה עם העובדות: "ההון מחובר לשילטון וזה בסדר", הוא אומר. "ההון זה המשק, וזה המגזר הפרטי, וצריך להקשיב למה שיש למגזר הפרטי להגיד. תפקידו של חבר הכנסת הוא להקשיב לכל הדעות השונות, ולהחליט בעצמו."
בשיחה עם וואלה! חדשות טוענת יחימוביץ' שזה משחק לא הוגן. "עומד בפינת חדר הישיבות בחור נחמד ואינטליגנטי, וטוען את טיעוניו ברהיטות מרשימה - אתה אף פעם לא יודע בשביל מי הם עובדים ואת מי הם מייצגים. תיכנס לוועדה ותשאל את הח"כים מי הם האנשים שיושבים בחדר; הם לא יידעו להשיב. למה שהם יהיו שם ויהיו בעלי כוח השפעה?" הצעת החוק שלה ושל סער דורשת שהלוביסטים יענדו תג זיהוי, ייאסר עליהם לקרוא לח"כים להצבעות, ואלו ידרשו לשקיפות מלאה לטיב קשריהם עם הגורמים אותם הם מייצגים.
"לוביסטית יושבת בכיסא של ח"כ ומתקשרת מהטלפון שלו"
"לקח לי זמן לגלות שאנשים שמגיעים אלינו ללשכה הם בעלי אינטרס", מספר עוזר פרלמנטרי המבקש לשמור על עילום שם. "בתמימות חשבתי שאלו סתם אזרחים שאכפת להם. ואז למדתי: הבחורות הלוביסטיות למשל, מתנהגות בחביבות יתר לח"כים ודרך זה מנסות לדחוף להם פגישות עם שולחיהם". לדבריו של העוזר, קרה שראיתי לוביסטית יושבת בכיסא של ח"כ ומתקשרת מהטלפון הפרטי שלו. הם גם מסוגלים להיצמד לחבר הכנסת בזמן שהוא אוכל במזנון. אי אפשר לברוח מזה יותר. ושלא נדבר על קריאות להצבעות: לוביסטים מנסים לשדל אותך לתמוך בהצעת חוק שתורמת להם תמורת הפעלת לובי לתמיכה בהצעת חוק שלך. זה מריח מאוד מאוד לא טוב".
כדוגמא, מביא העוזר הפרלמנטרי את מאבק זכויות היוצרים, שהגיע לכנסת בשבוע שעבר. "במקום להתנהל מול היוצרים עצמם, חברי הכנסת תקשרו עם הלוביסטים שמייצגים את החברות השונות. התחושה בכנסת היא שלחוק אין נגיעה באזרחים. זה מכניס לבניין תחושה של עסק - והכנסת היא לא עסק".
בעסק כמו בעסק - ככל שיש לך יותר כסף להעסיק לוביסטים, השפעתך גדלה במשכן. ארז גילהר סבור שסתם עושים מהעניין ביג דיל, ובכלל, "אנחנו כבר לא מתנהגים כמו הלוביסט הישן, שהיה מושך במקטרונו של חבר הכנסת. ביצוע העבודה שלנו יכול להיות דרך העיתונות, או דרך קבוצות אינטרס, לאו דוקא בכנסת. לי ברור למשל, שאם סבר פלוצקר יכתוב את אותם דברים שאני אומר, תהיה לזה השפעה גדולה יותר כי זה נתפש כאוביקטיבי".
דוקא על הצעת החוק החדשה אין ללוביסט גילהר ביקורת, כנראה משום שהוא בטוח ביכולתו להמשיך ולמשוך במקטורן המטאפורי של נבחרי העם גם אם הכללים ישתנו במעט. "אני תומך בהצעת חוק שתקבע את כללי ההתנהגות", הוא אומר. "אני רק דורש יחס שווה לכולם. אם אתה רוצה לשים אותי על מדף, תשים גם את כל האחרים: אייל ארד, משה שחל - אינני שונה מהם; הם באים במגע עם פוליטיקאים בשם גופים שונים בדיוק כמוני. אם רוצים לדקדק, ההגדרה של לוביסטים היא רחבה. גם הם לוביסטים לכל דבר".