חדשות פשוטות

חדשות פשוטות: בין משברי הטילים

האם המתיחות בסוגיית הטילים בין רוסיה לארה"ב מזכירה את המשבר בקובה, שהסתיים השבוע לפני 45 שנה? המדור לפשטות תקשורתית

נעה נבט
24/11/2007

בחודשים האחרונים מתנהלת מלחמת הצהרות בין נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ארצות הברית מעוניינת להציב במזרח אירופה מערכות ליירוט טילים כדי להתגונן מפני טילים אירנים וצפון קוריאנים, ורוסיה חשה, בצדק או שלא בצדק, מאוימת. פוטין אף אמר כי הכוונה האמריקאית יוצרת מצב הדומה למשבר הטילים בקובה, והאמריקאים מיהרו לשלוח מסר מרגיע לכיוון הקרמלין.

משבר הטילים בקובה, שהגיע לסיומו השבוע לפני 45 שנה, היה אחד החמורים במלחמה הקרה, וידוע היום כארוע הקרוב ביותר למלחמה גרעינית בין ברית המועצות לבין ארצות הברית. באקדמיות ברחבי העולם נלמדת קבלת ההחלטות השקולה בצד האמריקאי, שמנעה התלקחות. בסופו של דבר, דווקא אותו משבר הביא לשיפור ביחסי המעצמות ויצר רמה גבוהה יותר של אמון ביניהן.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל

טילים על אדמת קובה

בשנת 1959 עלה [[פידל קסטרו]] לשלטון בקובה, אחרי שהדיח את הגנרל בטיסטה המושחת. הוא ביסס את הידידות עם ברית המועצות, נטייה שהאמריקאים לא אהבו, והביאה אותם בשנת 1961 לניסיון כושל להפיל את שלטונו במבצע כושל שזכה לשם "הפלישה למפרץ החזירים". התוקפנות האמריקאית השיגה את המטרה ההפוכה, והגבירה את נהייתו של קסטרו אחר התמיכה הרוסית.

באוקטובר 1962 גילה ה-CIA בצילומי אוויר מערכות טילים על אדמת קובה, 145 קילומטרים דרומית למיאמי. "בזמנו הממשל האמריקאי לא ידע עד כמה המצב חמור", אומר ד"ר נועם כוכבי, היסטוריון של ארצות הברית מהחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "היום אנחנו יודעים שהטילים היו מצוידים בראשי קרב גרעיניים, שיכולים היו להגיע לכל הערים האמריקאיות עד לגבול הקנדי. בבית הלבן היו מוטרדים מהצבת הטילים, גם במובן הצבאי הישיר, אך גם מבחינת יוקרתה של ארצות הברית בעולם ומצבו הפוליטי של הנשיא [[ג'ון קנד]]י".

- מה דחף את הנשיא הרוסי ניקיטה חרושצ'וב להציב את הטילים על אדמת קובה?

"[[חרושצ'וב]] נלחץ מהסינים ומגורמים מהפכנים בקרמלין שטענו שהוא רכרוכי ביחס לארצות הברית ושהוא צריך להוכיח את נחישותו המהפכנית. יש הטוענים שהוא ידע שהאמריקאים ירצו לנקום בקסטרו על הפלישה הכושלת למפרץ החזירים, והוא לא היה מעוניין בכך, כי חשש למעמדה של ברית המועצות בעולם. למעשה, הוא ניסה להציל את קסטרו, שחשש גם הוא מתקיפה אמריקאית. בנוסף, חרושצ'וב הגיע למסקנה שקנדי הוא נשיא צעיר וחלש ואפשר ללחוץ אותו לקיר מבלי שהוא יגיב".

חרושצ'וב לא העריך נכון

בדיעבד אפשר לומר שההימור של חרושצ'וב נכשל. קנדי לא נלחץ, אלא הוכיח מנהיגות נחושה והחלטית. הוא מיהר לכנס את ה"אקסקום", מועצת חכמים שהורכבה מאנשי צבא וממשל ותיקים, שדנו יחד באפשרויות התגובה של ארצות הברית מול האיום החדש. הדיון התמקד בשתי אופציות: הפצצה כירורגית מהאוויר של בסיסי הטילים או מצור ימי על חופי קובה. קנדי בחר באפשרות השניה, והצבא האמריקאי הטיל על קובה סגר ימי, בו השתתפו כלי טיס ואוניות.

לקראת סוף אוקטובר הגיעו הצדדים להסכם, שבו התחייבו הסובייטים להסיג את הטילים, והאמריקאים התחייבו שלא לפלוש לקובה. בנוסף, האמריקאים דרשו שקובה לא תקדם את המהפכה הקומוניסטית. סעיף שלא נחשף לציבור היה התחייבותה של ארצות הברית להסיג את טילי היופיטר שהיו מוצבים בטורקיה. "זה היה יכול להיגמר גם אחרת", אומר ד"ר כוכבי. "אם ארצות הברית היתה מנסה להפציץ את הטילים מהאוויר, סביר להניח שהיו נפגעים גם בנפש, ומכאן קצרה הדרך להסלמה".

משבר הטילים השפיע על הקריירות של חרושצ'וב וקנדי באופן הפוך. הנשיא הסובייטי לא העריך נכון כיצד יגיבו קנדי והבית הלבן. הוא ספג מכה אנושה, והפרשה תרמה לסילוקו מההנהגה הסובייטית ב-1964. מנגד, המשבר תרם מאוד לפופולריות של קנדי בתוך ארצות הברית ומחוצה לה. הוא הוכיח שאינו סתם צעיר שרמנטי וחסר ניסיון, וכי ביכולתו להתמודד עם מצבים קשים ביותר ולצאת מהם בכבוד. ההסכם בין המדינות הצטייר בעין הציבורית כניצחון אמריקאי, מפני שאיש לא ידע שארצות הברית הסיגה את טילי היופיטר מטורקיה.

בחלוף השנים, לאחר שנרצח ב-1963, התברר גם שמדיניותו של קנדי ושל אנשיו, שכונו "הטובים והמבריקים ביותר", הובילה את ארה"ב להסתבכות בוייטנאם, ומורשתו הוכתמה.

זה לא המצב היום

למשבר הטילים חשיבות גדולה בהיסטוריה של המאה ה-20, מפני שהוא היווה נקודת מפנה מכריעה במלחמה הקרה. "אפשר לומר ששני המנהיגים הביטו בתהום, נרתעו וייסדו מנגנונים ראשונים לתיאום ביניהם", מסביר ד"ר כוכבי. "אחד מהם הוא הטלפון האדום, קו ישיר בין הקרמלין לבית הלבן במצבי חירום שהיו עלולים להוביל למלחמה גרעינית. ייתכן שאם קנדי לא היה נרצח, המלחמה הקרה היתה מגיעה לקיצה קודם לכן".

- יש הצדקה להשוואה שעשה פוטין?

"מצער שפוטין מעלה את ההקבלות האלה, מפני שזה נראה לי כמו תרגיל בחירות. החוקה הרוסית אוסרת עליו לרוץ שוב לנשיאות, והוא מתכוון למנות נאמן שלו לתפקיד. פוטין מנגן על רגשות פטריוטיים וכנראה שהוא חושב שציור של הכוונה האמריקאית כמשבר טילים שני ייתן לו קולות במערכת הבחירות. אובייקטיבית, ההקבלה לא במקום. משבר הטילים נבנה על כמעט 20 שנה של יריבות אמריקאית-סובייטית קשה, כששני העמים רואים אחד את השני במונחים דמונים. זה לא המצב היום”.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully