דיאטה בסגנון אנאפוליס

ביום שלישי הקרוב זה סוף סוף יקרה באולם ספורט ארעי באקדמיה הצבאית של הצי האמריקאי באנאפוליס שבמרילנד, ארצות הברית: הפסגה הבינלאומית בהשתתפות ישראל, הרשות הפלסטינית ורשימה של מספר מדינות ערביות מתונות מהליגה הערבית, עם או בלי סוריה, תיפתח. יש רק בעיה אחת: באותו היום היא גם תסתיים.

עד לשעת כתיבת שורות אלו, עדיין לא התגבשה הצהרה משותפת בין צוותי המו"מ הישראלי והפלסטיני, בראשותם של שרת החוץ ציפי לבני ואבו עלא. ייתכן שהצהרה כזו לא תנוסח עד פתיחת הפסגה. זה לא הפריע לדובר מחלקת המדינה האמריקאית, שון מקורמק, לנפנף בהזמנות הזהב במסיבת עיתונאים ביום שלישי השבוע, כאילו מדובר בכרטיסי הזכיה בהגרלת לוטו.

בפועל, ככל שהוועידה מתקרבת, הפסימיות גוברת והציפיות הורדו עד לקרקעית. בשני הצדדים מדברים על הוועידה ככישלון ברור וידוע מראש עוד לפני שהחלה. עובדה זאת מעמידה באור מעט אירוני, שלא לומר מגוחך, את ההצהרות מלאות הפאתוס של המנהיגים משני הצדדים, שהלכו ורזו ככל שהתקרב מועד המפגש.
.

"אם נפספס את ההזדמנות הנוכחית מול הפלסטינים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד שנתיים מול חמאס גם בגדה", הכריז אולמרט לפני כחודשיים עת פרסום הפסגה. הקו של אולמרט בדבר חשיבותה של אנאפוליס נשמר עד לשבועות האחרונים. "בפעם הראשונה יש מנהיגות פלסטינית שרוצה להגיע לפתרון המבוסס על שתי מדינות ומכירה בכך שישראל היא מדינה יהודית", אמר ראש הממשלה לפני כחודש וחצי והוסיף דברי שבח על אבו מאזן: "אין פער בין דבריו למעשיו, הוא עקבי ושיטתי ורוצה שלום עם ישראל. נקבל החלטות לא פשוטות, כולל כאלה שחשבנו שלא נצטרך לקבל", אמר.

לשם השוואה, ניתן לבחון את דבריו של ראש הממשלה מיום רביעי השבוע על ההנהגה הפלסטינית והעומד בראשה: "ההנהגה הפלסטינית חלשה בהרבה מובנים. אין לה את העוצמה והיכולת לכפות את מרותה על יהודה ושומרון וודאי לא על עזה, ואין בידיה את הכלים לעשות כל מה שאנחנו חושבים שהנהגה כזו צריכה לעשות", אמר אולמרט והתרחק שנות אור מאמירותיו זמן קצר לפני כן, כנראה כדי לפייס את עמיתיו לקואליציה הרופפת, אביגדור ליברמן מישראל ביתנו ואלי ישי מש"ס, שפעלו ללא לאות כדי לחבל בוועידה. על הפסגה עצמה אמר, כי "אני לא אדם תמים". לדבריו, "לא השליתי אף אחד ולא אמרתי שאני נוסע לאנאפוליס וכבמטה קסם נחתום על הסכמים".

הפלסטינים לא פיגרו בהרבה באימוץ הטון הפסימי. ההתחלה היתה מבטיחה: "ועידת אנאפוליס שתיערך בחודש הבא תהווה יריית פתיחה למשא ומתן על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים", אמר אבו מאזן ב-15 לאוקטובר. יומיים לפני כן ניפק ראש צוות המו"מ שלו, אבו עלא, הצהרות מבטיחות אף יותר ואמר כי "על ישראל והפלסטינים להגיע להסכם מפורט על סוגיות הליבה לפני כינוס הוועידה הבינלאומית". בשלב זה, לא הוכנה כאמור אפילו טיוטה בסיסית בין שני הצדדים. על סוגיות הליבה אין מה לדבר.

גם בוושינגטון נשמעו תחילה קולות החלטיים לגבי ההצהרה. "הדיווחים שרייס מסרה לי על פגישותיה עם מנהיגי האזור היו מעודדים מאוד", אמר נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש לפני חודש וחצי, לאחר ביקור נוסף של מזכירת המדינה באזור. רייס עצמה טענה באותו הזמן כי "תהיה בהצהרה התייחסות לכל הסוגיות, יינתנו כיוונים להמשך המו"מ, אך ההצהרה לא תציע פתרונות לכל אחת מהסוגיות". ספק אם האמינה שבשלב כה מתקדם ההצהרה לא תנוסח.

אולם עד מהרה החלו הפלסטינים להשמיע קולות אחרים. "נערמים קשיים על המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים משום שישראל מציגה עמדות נוקשות, ואינה ממלאת את התחייבויותיה למפת הדרכים", אמר אחמד עבד אל-רחמן, יועצו המדיני של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן בראיון לעיתון הסעודי "עוכאז" ב-12 לנובמבר.

הטונים צרמו אף יותר במהלך השבוע האחרון כשראש צוות המו"מ הפלסטיני, אבו עלא, הצהיר כי "לא יקיים יותר שיחות עם שרת החוץ ציפי לבני לאחר כישלון השיחות". זו אותה לבני, ששלחה השבוע את ערביי ישראל לגור במדינה הפלסטינית העתידית, בהתבטאות עם גוון בעייתי, שלא לומר טרנספריסטי. לדבריו, "הצדדים נכשלו בגיבוש מסמך מדיני משותף. המשא ומתן הסתיים ללא השגת התוצאות הרצויות". שוברים את הכלים ולא משחקים. דיפלומט ערבי בכיר סיכם זאת היטב השבוע: "כשקלינטון ניסה להשיג הסכם בין ישראל לפלסטינים שני הצדדים באמת האמינו שהם מסוגלים ויכולים להגיע לזה. כרגע, הישראלים והפלסטינים עצמם לא מאמינים שהם יכולים לעשות משהו".