"בצבא מנסים לטאטא מתחת לשטיח את מקרי הסרטן"

"במשך שנים הם מנסים לטאטא מתחת לשטיח את העובדות הללו. הצבא יודע שהוא לא בסדר, אבל הוא לא מוכן להודות בזה", כך אומרת ש., צעירה בת 27, ששירתה בחיל המודיעין לפני תשע שנים וחלתה בסרטן שנים ספורות לאחר השירות. כיום שוקלת ש. להגיש תביעה כנגד הצבא. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום ראשון, לא הפתיע אותה. הדו"ח מתריע כי חיילים רבים חשופים לרמות קרינה גבוהות במהלך שירותם, וכי צה"ל אינו בודק את סיכוני הקרינה.

מבקר המדינה כתב בדו"ח: "במפקדת קצין רפואה ראשית, (מקרפ"ר) אין מעקב שיטתי אחר חיילים שהתלוננו כי חלו כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו, לרבות אלה שהתלוננו כי חלו בסרטן כתוצאה מהחשיפה. קיימים אמנם במקרפ"ר ובחיל האוויר רישומים על 54 חיילים, שהתלוננו כי חלו כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו במהלך שירותם הצבאי... 34 חיילים מתוכם שירתו בחיל האוויר, שמונה בחיל המודיעין, חמישה בחיל הקשר, ארבעה בחיל הים, ושלושה - במערך החי"ר. 48 מבין 54 החיילים דלעיל חלו בסרטן לסוגיו, והתלוננו כי מחלתם נגרמה עקב חשיפה לקרינת רדיו במהלך שירותם הצבאי

בפגישה שקיים עורך הביקורת בדצמבר 2000 עם יו"ר העמותה לחינוך ובריאות בישראל, מסר יו"ר העמותה רשימה של 86 חיילי מילואים נוספים, שחלו בסרטן לסוגיו ופנו לעמותה בטענה שמחלתם נגרמה כתוצאה מחשיפה לקרינת רדיו במהלך שירותם הצבאי. ל. יחד מגיע מספר החיילים, שחלו לטענתם עקב החשיפה לקרינה, ל-140 איש (134 מהם חלו בסרטן): 53 מחיל האוויר, 17 מחיל הים, 15 מחיל המודיעין, 12 מחיל הקשר ו-43 ששיוכם החילי לא ידוע".

ש. שירתה בבסיס מודיעין במרכז הארץ, בו מותקנות עשרות אנטנות ומכשירים אלקטרוניים נוספים העשויים לפלוט קרינה מייננת. חשיפה לקרינה זאת עלולה, לדעת מומחים, לגרום לסרטן. מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ציין בדו"ח: "אין חילוקי דעות בין המומחים, הגורסים שחשיפת יתר לקרינה מייננת... עלולה לגרום למחלות ממאירות".

ש. לא ידעה בשעתו כי סיכנה את חייה בכל יום שצעדה בבסיס. שלוש שנים מאוחר יותר, התגלה אצלה סרטן בלוטות הלימפה. ש. נאלצה לעבור טיפולים כימותרפיים והקרנות במשך חצי שנה. מיד לאחר הטיפולים הראשונים החלו תופעות הלוואי, בהם נשירת השיער, התשישות וההקאות. הסבל שעברה לא מצטמצם רק לכאב הפיסי. "תתארי לך מה בחורה מרגישה כשהיא צריכה להתפשט ליד החבר שלה, בלי שיער על הראש וסימנים בטוש שחור על הגוף, מבדיקת המתכות".

לאחר שנאבקה במחלה, עלה במוחה כי יש קשר בין המחלה לשירותה הצבאי. השערתה של ש. התחזקה לאחר שקראה כתבה בנושא, במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות". "התקשרתי לחבר מהצבא שגם חלה בסרטן, וידענו שזאת הסיבה. המדהים הוא שבמהלך השנים שמענו על מקרי סרטן נוספים בבסיס אבל לא האמנו שיש קשר בין המקרים. בזמנו לא היתה מודעות לקרינה. לא הזהירו אותנו, לא אמרו לנו כלום".

החבר החליט לצאת למאבק משפטי כנגד הצבא, שנמשך כבר שנתיים והוא רק בתחילתו. "הם כל הזמן דוחים אותו ומסרבים לחשוף נתונים". פרסום הדו"ח לפני יומיים שיחרר חזרה את הטיפוס הלוחמני שבה. "אני חושבת על זה הרבה פעמים. אני רוצה שהם ידאגו שחיילים אחרים לא ישלמו את המחיר שאני עברתי". היא לא מוכנה לחשוף את זהותה מחשש שהדבר יפגע בה ובמאבקה. "אני רוצה להיאבק, אבל חוששת שזה יהפוך למלחמת דון קישוט בטחנות רוח. תראי מה קרה עם הקישון. כמה אנשים נדרשו להוכיח שהצבא סיכן את חיי החיילים?".

כיום בגופה של ש. לא נותרו עוד סמנים למחלה שקיננה בגופה, אולם הפחד המתמיד מפני התפרצות חוזרת של התאים הסרטניים נותר, לצד אחוזי הסיכון אשר קיימים גם כעבור תקופת החלמה ארוכה. "אני אמנם בריאה עכשיו, אבל בכל פעם שאני הולכת לבדיקות הטראומה חוזרת אליי", היא מספרת בחשש. "הלוואי והיה בי את הכוח להילחם, לפצות את עצמי על הסבל שעברתי", היא מספרת. "המאבק במחלה גוזל כול כך הרבה כוחות, ואני לא יודעת אם נותר כי כוח לעוד מלחמה".