במסדרונות מפלגות הליכוד והעבודה, עד לא מזמן שתי מפלגות השלטון היחידות והבלעדיות בפוליטיקה הישראלית, מטכסים עצה כיצד לתפוס שוב את ההגה ולהנהיג את המדינה כמו בימים הטובים (?). הקולות שעד לפני זמן מה היו עמומים, בדבר החזרה לשיטת הוועדה המסדרת, כבר נשמעים בצורה נהירה וברורה באותם המסדרונות.
מה שנראה עד לא מזמן כחזרה לאחור לתקופות חשוכות ואנטי דמוקרטיות בשני הגופים המפלצתיים על מוסדותיהם השורשיים, נראה היום בעידן הוועדה המסדרת של "קדימה", כברירת מחדל ריאלית שעשויה להוציא את העגלה המפלגתית מהבוץ.
באותה שיטה נושנה, "הוועדה המסדרת", הנציגים לא נבחרו במרכז המפלגה או על ידי רשימת המתפקדים בבחירות, כפי שנהוג כיום בשיטת הפריימריס, אלא על ידי צוות מצומצם של בכירים במפלגה; מעין אוליגרכיה שהרכבה והחלטותיה הושפעו מזהותו והשקפותיו של העומד בראש התנועה. אותו צוות הרכיב את רשימת המתמודדים בהתאם למה שנראה בעיניו כטובת התנועה. זאת, מתוך רצון לשקף בצורה נאמנה את כל הרבדים והסקטורים השונים שהמפלגה מייצגת. אולם, לעתים קרובות בחירותיה של הוועדה לא היו נקיות, כמובן, משיקולים זרים - כמצופה ממערכת לא דמוקרטית.
"ניסיון לפגוע בדמוקרטיה"
"יש לאפשר לראש הרשימה לכנסת לשלב במקומות הבכירים מועמדים אטרקטיביים שלא יתמודדו בבחירות המקדימות", אמר ח"כ מיכאל איתן מהליכוד השבוע, בעקבות השיחות סביב החזרת השיטה הישנה למפלגה, ביוזמת בכירים המקורבים ליו"ר בנימין נתניהו. גם במפלגת העבודה יש המצדדים בחזרה לימים עברו. "אף אחד לא יודה בקול שהוא תומך בוועדה מסדרת", אמר חבר מרכז העבודה. "בחדרי חדרים, לעומת זאת, המון אנשים תומכים בכך מכיוון שבמבחן התוצאה הוועדות האלו הביאו רשימות יותר טובות". זו הסיבה המרכזית לקאמבק של הוועדה - התחושה שהרשימות של המפלגות הגדולות אפורות מדי.
מצידו השני של המתרס, ישנם גורמים המעוניינים לשמור על הדמוקרטיה הפנים מפלגתית, גם אם היא נגועה בבעיות רבות. יו"ר סיעת הליכוד גדעון סער טען השבוע כי בכוונתו להיאבק בכל ניסיון לפגוע בדמוקרטיה המפלגתית. "הרשימה צריכה להיבחר והיא תיבחר אך ורק בבחירות בהם ישתתפו כל חברי התנועה בהתאם לחוקה", הסביר. "אני מציע לכל הגורמים שעוסקים בבחישות מבוקר עד ערב בניסיון לפגוע בדמוקרטיה בליכוד להתייצב בפומבי מאחורי רעיונותיהם". גם חברי הכנסת ישראל כץ וגלעד ארדן הצטרפו לקריאתו של סער.
במפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה לפני כמה שבועות, כשהחלו הלחשושים על החזרה לשיטה הישנה, כי "הרעיון שהמפלגה תחזור לימי הוועדה המסדרת הוא שגוי והרסני מבחינה פוליטית וציבורית, גם אם הוא משרת פוליטיקאים מסוימים החוששים מהתמודדות ומהעמדה שלהם לשיפוטו של הבוחר".
"הוועדה לא תהיה מספיק אמיצה לבחור אנשים ראויים"
"אחת הבעיות הגדולות בדמוקרטיה הישראלית היא חוסר המשמעת הסיעתית. כיום, לדוגמה, מפלגת העבודה היא שתי מפלגות: האחת יושבת בקואליציה, והשניה נמצאת מחוץ לקואליציה ומיוצגת על ידי אנשים כגון אופיר פינס ושלי יחימוביץ'", מסביר פרופסור גדעון דורון מהפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.
דורון מוסיף: "לוועדה מסדרת יש את הפוטנציאל למנוע את המצב הזה, במובן שהיא בוחרת אנשים שלא יהיו עצמאיים מדי". הוא אומר כי דרך הוועדה, "אתה מונע 'עוזי כהנים' למיניהם ששולטים במפלגה. הליכוד למשל עדיין בטראומה מהתקופה הזו". דורון מסביר כי "הרעיון שעומד מאחורי השיטה, הוא שהוועדה המסדרת תבחר רשימה שתייצג ומצד שני תהיה נאמנה לוועדה, דהיינו לראש המפלגה".
לפי דורון, בשיטת הוועדה המסדרת "אם יש אנשים מוכשרים הכישרון שלהם מאיים על ראש הממשלה ואז יש להם בעיה. אני לא מאמין שוועדה כזו, בהיותה נשלטת על ידי מנהיג המפלגה, תהיה מספיק אמיצה לבחור אנשים ראויים, ולכן מקבלים דרכה אנשים חסרי פנים". לפיו, "יש פה איזה רצון לחזור לנוסטלגיה של הוועדה המסדרת, אבל דרך הנוסטלגיה הזו אנחנו שוכחים את האלמנטים הפחות סימפטיים של השיטה. מה אומרים בעצם? התרבות הפוליטית שלנו קלוקלת, אז בשל זה נחזור לתרבות פוליטית אפילו יותר קלוקלת מהעבר?", דורון תוהה.
לסיכום, מסכים דורון כי "בסופו של דבר כמעט כל תשומת הלב התקשורתית מרוכזת בראש הרשימה, ואילו שאר הנבחרת מאפשרת אולי עוד קצת אינפורמציה לבוחר". למרות זאת, דורון ממשיך להאמין בתצורה הדמוקרטית בלבד. "מערכת הערכים בישראל השתנתה במרוצת השנים. אנחנו יותר מאמינים באינדיבידואליות ובגלל זה האזרחים מעונינים לבחור בנציגיהם ולא ברשימה מוכתבת מראש. לכן אני לא אוהב את הרעיון הזה".