וייסגלס: שרון לא היה יוצא למלחמה

"בתקופת שרון זה לא היה מסתיים כך, משום שבעיני זה (המלחמה) לא היה פתרון מחוייב". כך התייחס ראש לשכתו לשעבר של שרון, דב וייסגלס, למלחמת לבנון השנייה בפני חברי ועדת וינוגרד. עם זאת, סייג וייסגלס את דבריו וטען כי מדובר במצב היפותטי בלבד. עדותו של וייסגלס הותרה היום (חמישי) לפרסום.

לפי וייסגלס, חטיפתם של החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב "באה זמן קצר אחרי הטרגדיה של עזה (בהתייחסו לחטיפת גלעד שליט), אבל הכמות לא בהכרח צריכה ליצור איכות". לדידו, אם החיזבאללה היה מפציץ את ישובי הצפון ב-2004, בזמן שתיפקד כראש לשכת ראש הממשלה, "שרון היה מלמד אותם לקח שהם לא היו שוכחים אותו לעוד חמישים שנה".

וייסגלס העריך כי גם במצב שנוצר, שרון לא היה מגיע לפעילות קרקעית. "להערכתי הוא היה מורה על פעולה מאד קשה של חיל אוויר, עם חציית קווי ההבנה שמעולם לא היו, כגון פגיעה בתשתיות", אמר. "אני מצטער לומר את זה, אבל זו תקרית גבול, תקרית גבול ולא איזשהו 'דאו אקס מכינה' שצריך להתפתח למלחמה".

עוד ציין בעדותו כי "ידענו על התעצמות הכוח" בהתייחסו לחיזבאללה. עם זאת, הסביר וייסגלס כי "בתחום הפלסטיני, ששם ראינו את הבעיה העיקרית אז, המדיניות הייתה פרו-אקטיבית על פי הצורך. בצפון, בפירוש, זו היתה מדיניות תגובתית ונקודתית".

חברי הוועדה ניסו להבין מעדותו של וייסגלס, שלא החזיק בתפקיד רשמי בזמן המלחמה, כיצד פועלת לשכת ראש הממשלה מול המוסדות השונים הכפופים לה. לדבריו, "ישנו תמיד המעגל הכי אינטימי של אנשים, שלפני שרה"מ מעז לומר דבר לעצמו, הוא אומר להם ובוחן את התגובה".

וייסגלס מתח ביקורת קשה על המועצה לביטחון לאומי, והגדיר אותה כ"ילד המעט פרובלמטי באידיליה המשפחתית". לדבריו, "כל היועצים לביטחון לאומי לדורותיהם, בסופו של דבר מוצאים את עצמם תמיד שומעים על כך חצי שעה אחרי. הם לא מבינים את הדבר הכי בסיסי בעבודת ראש הממשלה".