חכם, מה הוא אומר?

כאשר פוגשים אנשים בפילוסוף העוסק במישורים הרוחניים של הנפש, נוטים הם לשאול שאלות רבות על משמעות החיים. כאשר תהילתו של אדם נובעת מכך שזכה לחוויות מיסטיות הנוגעות במה שמעבר לחיים האלו, כבר מבקשים מאזיניו תשובות על משמעות המוות. אחד כזה הוא קרישנמורטי (להלן: ק'), שנשאל פעמים רבות על דרכו של המת: האם קיומו נמשך בצורה עדינה יותר של חומר? האם הוא יכול להיוולד מחדש? והאם אכן ישנו אגו ונשמה קבועה העוברת מגוף לגוף?

ראשית, מתפלא ק' על כך שהאדם מקבל את עול החיים. לעומת רגעי האושר המעטים, הרי שרוב חייו הם סבל: מחלה, זקנה, קושי וצער. מנגד, את המוות, הוא אינו מקבל, ועסוק בניסיונות נואשים לחמוק ממנו. מדוע האדם מוכן לתת הכל למען חיי נצח? איך זה שהוא מוכן להאריך את הסבל?

הסיבה לכך טמונה בפחד מפני המוות. בשל פחד זה, מעדיף האדם ליצור מרווח בינו לבין המוות ולהשהות את העיסוק בו לשלב אחר בחייו. לאורך השנים, מתקבצות מחשבות שונות המחזקות את הפחד, כמו אמונות תפלות שפיתח האדם כתחבולות נגד המוות: גלגול נשמות, תחיית המתים, העולם הבא, גן העדן וגיהנום. אמונות אלו, יצרו עיסוק קבוע בחיי המחר.

אפשר לומר שהאדם המציא, חשב וצירף את כלל האפשרויות העולות בהגיגי דמיונו לגבי השאלה מה בדיוק מתרחש בזמן המוות. לפי ק', כל אדם נושא במחשבותיו אמונה שמתאימה לדרך ההתניה התרבותית שעליה חונך, אך אלו הן רק התנגדויות והסחות דעת. עם זאת, מעבר לחומת האמונות התפלות, ממשיך לכרסם יותר ויותר הפחד מהמוות.

אם כך, מיהו המת? ק' מציע את האפשרות שהנפטר היה רק תודעה עם מחשבות שונות, שהתאכסנה בתוך גוף מסוים וזיהתה את עצמה בשם כלשהו. קיומו של אותו אדם, בחייו, נתפש על ידי סובביו במחשבותיהם בלבד. גם אם באו במגע פיזי עימו, הרי שלא ידעו את זהותו האמיתית והוא נתפש כפי שנתפש בעיני כל אדם על פי מידות דעתו שלו.

בשל כך, גם לאחר מותו, נשאר הנפטר כמחשבה בתודעת הסובבים אותו. לכן, לא פעם נמצא את עצמנו ממשיכים לשוחח ואף להתווכח עם היקרים לנו לאחר מותם. במידה מסוימת, כך לפי ק', המשך קיומו של אדם לאחר מותו, תלוי במידת הנוכחות הארצית שהייתה לו בחייו. ככל שבלט, השפיע ושינה את חייהם של אחרים, הוא ימשיך לחיות במחשבותיהם - בתנאי כמובן, שהם בעצמם ימשיכו לחיות.

אבל מעבר להבחנה דקה זו, חוזר ק' לנושא הפחד ושואל מה מקורו? בעיניו, המוות זו רק מלה. הדימוי של המלה הזו, המחשבות השונות שמתלוות אליה, הן אלו שיוצרות תגובה פסיכוסומטית שגורמת לאדם לפחד: "ראיתי אנשים מתים, גם אני אמור למות יום אחד, זה יהיה כואב או שקט...בינתיים...לא אחשוב על כך". אך פעולת אי-החשיבה, זהה לפעולת ההדחקה, ומאחורי חומת ההתעלמות, הפחד הרגשי רק הולך וגובר. פחד זה ניזון בעיקר מהתרבות שאליה משתייך האדם, משום שקשה להצביע על תרבות מסוימת שבה קיבלו בהשלמה או בשמחה את המוות.

לפי ק', בכדי להשתחרר מהפחד מפני המוות, יש להרוס את הדימוי של אותה מלה. ניתן לעשות זאת על ידי מוות פסיכולוגי של מחשבותינו הכולל את ההנאות, הכאבים, הזיכרונות וההתנסויות המוטמעות בהן. רק הידע הטכנולוגי נשאר רלוונטי, כל שאר הידע הסובייקטיבי הוא השערה אישית או נרכשת שמפריעה למגע הישיר עם המציאות. על מנת לפרק את הפחד, במקום להדחיקו או לקבלו, צריך האדם להיפגש עם כל אותם מושגים שהוא מכיר, ללא כל זיכרון לגביהם. לא ניתן לחיות בבהירות ובאמת ללא פחד, מבלי למות. הכוונה היא למוות פסיכולוגי של כל רגע ורגע, כך שאת הרגע החדש יחווה האדם במלואו.

פירוק הדימוי המושגי, הוא אובדן של כל מה שהיה לנו, שצברנו. כלומר, למעשה עלינו לוותר על מה שהשגנו. אם האדם מפסיק את העיסוק בצבירה, מעתה והלאה אין לו פחד מהמוות, כי אין לו מה לאבד וכך גם אין עבורו משמעות למלה אובדן. המשמעות של לחיות באמת היא למות ושני המושגים האלו אינם נפרדים כלל.

זהו מצב של מדיטציה בו חייו של האדם מתנהלים מתוך שקט מוחלט. במצב זה, אוסף הזיכרונות המוצמד למלה 'מוות' נמחק והאדם נותר ללא פחד מהלא ידוע. בלעדיו, כל פעולה טומנת בחובה את ההפתעה, הראשוניות והשמחה. בדיוק כמו שילד ניגש ללא פחד לאותן סכנות שמבוגר יודע שעליו להתחמק מהן. ק' מדגיש שדרושה לכך יכולת התבוננות עצומה ויש להתאמן על כך כל יום ולא בעוד כך וכך שנים, רגע לפני המוות.

לחוות מוות בכל רגע הוא תהליך מדיטטיבי שנותן לאדם דריכות דעת יוצאת מגדר הרגיל. זוהי שמחה עצומה בפני עצמה, שמביאה להתנהלות מתוך שקט בחיי היומיום. כשהעבר מת, אפשר לראות את ההווה בבהירות, כפי שיש אור חזק ולא רואים כל צל מסביב.
מתוך הבהירות הזו, כל פעולה היא שונה לחלוטין מזו שנוצרה בעבר בבלבול הקיומי. זוהי האבולוציה היחידה שיכולה להתרחש בחייו של אדם. אחרת, נחיה מציאות שאין לה שום משמעות מעבר לצער, יגון ובלבול. אם האדם לא מת בכל יום, למחרת הוא יהיה אותו אדם, אך הוא למעשה מת, בעוד שהכל היה יכול להיות עבורו חדש.