לאכול את ליז

מריה פחדה שלא תאמינו למילה שהיא אומרת על אטליז, אז היא שמעה את האלבום שוב ושוב, ועדיין חושבת שהם מצוינים

מריה אברבוך

איך שהגיע לידי אלבום הבכורה של אטליז, אצתי רצתי לביתי והכנסתי את הדיסק לדיסקמן, חברי הטוב ביותר מימי החטיבה, כדי לזכות בהאזנה כמה שיותר פרטית אותה ידעתי שהמערכת לא תוכל לספק לי. כבר אחרי האזנה ראשונה לאלבום ידעתי שאתם עומדים לקרוא את אחת הביקורות הנלהבות והאוהדות שתקראו מעודכם. למרות זאת הייתי זקוקה לעוד כמה האזנות כדי להתלהב מהדיסק עוד יותר, לעלות על המילים לתאר את התלהבותי ולהשבע לעצמי שאת האלבום הזה אני לא מוציאה מהאוזניים בזמן הקרוב.

טוב לדעת (מקודם)

לחצן העזרה הראשונה שמלווה בכל מקום וזמן - ומציל חיים

לכתבה המלאה

המתנחלים

אם תמיד היתה לכם חיבה ללהקות שכדי לתאר את סגנונן נדרשת כמות גדולה יותר של מילים מהמכסה המומלצת לכתבה ממוצעת, הרי שתאהבו את "Violently Delicate" החדש של אטליז. מדובר במוזיקה שממחישה את המושג "פרוגרסיביות" - אטליז מערבבים לא מעט סגנונות מוזיקליים בסטייל לא מתפשר בכלל, ואפילו שרשימת הסגנונות ארוכה מאוד וכוללת מטאל על סוגיו, קברט, מזרחית, פאוור פופ ועוד רבים וטובים המוזיקה נשארת ממוקדת ולא הולכת לאיבוד בתוך המורכבות של עצמה. תמיד כיף לשמוע מוזיקה מתוחכמת אבל לא לשם התחכום בלבד. השירים מורכבים ובכל זאת קליטים, חלקם אפילו נתקעים בראש ובניגוד לכל שיר שהתנחל לי איי פעם בראש, ממש לא מחשק לי לבעוט את השירים של אטליז החוצה.

סקסי לי

למרות הנגינה הזורמת של הנגנים (ביניהם המוח העיקרי שמאחורי אטליז- גיא בן שיטרית המוכר לכם בוודאי מאינפקציה) מי שגונבת את ההצגה היא לי טריפון הסולנית. רק מלשמוע את המעברים שלה בין אופרה קלילה, לשירה פופית עדינה, לאיזה סלסול, לכמה צרחות בסטייל ולקולות של ילדה קטנה ברור שמי שעומדת מאחורי השירה היא חתיכת פאם פטאל- דבר שנראה טוב מאוד בתמונות. השירה של לי טריפון סקסית ברמות שקשה לתאר, ואם חשקה נפשכם בלדעת איך נראים הדברים על במה תוכלו לראות את אטליז ב-23 לחודש בצוללת בירושלים.

הצע וביקוש

הדבר היחידי ממנו התאכזבתי מעט היה העובדה שאת הקליפ הראשון שלהם החליטו אטליז להוציא לשיר Attractive שדווקא מבין כל השירים באלבום נותן את הטעימה הכי לא מהימנה מהרוח הכללית של האלבום. חבל לי שהשיר הכי פופי (ולא רק מבחינת הלחן) , הכי קליט והכי עומד בקרטריונים של תרבות הרייטינג הוא שנבחר לפרוץ את דרכה של הלהקה שיכולה להציע הרבה יותר מבלי להרתיע עורכי פלייליסטים. למרות זאת, אי אפשר שלא לאחל לאטליז בהצלחה, ובלי עין הרע, טפו טפו טפו, בן-פורת-יוסף - נראה לי שהם בדרך אליה.

המלצתי היא להאזין לאלבום שוב ושוב ושוב כי לא רק שהוא מקסים אלא שהוא גם משתלב מצוין עם מזג האוויר הבא עלינו לטובה ובין האזנה להאזנה לקפוץ להופעה או שתיים של אטליז - אומרים שכיף שם .

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully