חדשות פשוטות

חדשות פשוטות: פתיחת הסכם השילומים

לפני 55 שנים גרם הסכם השילומים לקרע בציבור. אז למה רוצה השר רפי איתן לפתוח אותו כיום, בישראל העשירה של 2007?

נעה נבט
12/11/2007

בשבוע שעבר קרא השר לענייני גמלאים רפי איתן לפתוח מחדש את "הסכם השילומים" עם גרמניה, בדרישה לקבל כספי פיצויים עבור מאות אלפי ניצולי שואה שלא נכללים בהסדר הקיים. קריאתו של איתן, חודשים ספורים לאחר החלטת הממשלה להגדיל את הקצבאות שמועברות מדי חודש לניצולים, עוררה הדים רבים בישראל ובגרמניה, ופתחה מחדש לדיון נושא רגיש שהסעיר את המדינה בשנותיה הראשונות - האם וכמה כסף ישראל רשאית לדרוש מגרמניה.

בשנים שלאחר הקמת המדינה, גרמניה היתה מדינה מוקצה ושנואה. הרדיו לא השמיע שירים בגרמנית, רוב האזרחים לא קנו מוצרים שיוצרו בגרמניה, ועל הדרכונים הישראלים הוטבעה החותמת "מותר לכל הארצות - חוץ מגרמניה". אלא שהמשבר הכלכלי החריף ששרר במדינה, שהתבטא באחוזי אבטלה גבוהים ובמחסור במטבע זר, שיכנע את ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] לשקול את האפשרות של נרמול היחסים בין שתי המדינות.

"בן גוריון התלבט מאוד, אבל הוא קיבל החלטה של מדינאי", אומרת פרופ' נעימה ברזל, היסטוריונית, דיקנית המחלקה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים. "היום אין ספק שזו היתה ההחלטה החשובה ביותר בתקופת הצנע. ישראל ניצלה את העובדה שגרמניה מעונינת להיכנס לתוך מערכת הבריתות המערביות, ויצרה מהלך דיפלומטי שהבהיר לגרמנים שזה לא יקרה לפני שהם יודו באחריותם לרצח היהודים ויעבירו את השילומים".

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון

"השילומים - כפרה לפשעי הנאצים"

בינואר 1951 פנתה הממשלה לארבע בעלות הברית – ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת – בדרישה לקבל מגרמניה פיצויים בסך מיליארד וחצי דולר. כמה חודשים לאחר מכן התחיל משא ומתן סודי בין הצדדים ובחודש ספטמבר אותה שנה הצהיר קנצלר גרמניה [[קונרד אדנאואר]] בפרלמנט הגרמני כי "פשעים שלא ניתן לתארם בוצעו בשם העם הגרמני, דבר הקורא למתן פיצוי מוסרי וחומרי". לדברי פרופ' ברזל, היה זה מהותי שתחילה תיטול גרמניה את האחריות לפשעי המשטר הנאצי ותביע נכונות לפצות את הניצולים, ורק לאחר מכן יתחיל המשא ומתן בין המדינות.

בתחילת שנת 1952 עלה הנושא להצבעה בכנסת והתקבלה ההחלטה להתחיל בדיונים עם גרמניה. הסוגייה עוררה דיון ציבורי סוער. המתנגדים להסכם, ובראשם מפלגות [[חירות]] ו[[מפ"ם]], טענו שיש בכך כפרה לפשעי הנאצים, וכי הסכם עם גרמניה יתרום לתהליך הלגיטימציה שלה.

מתנגדי ההסכם קיימו הפגנה גדולה בירושלים. הם צעדו מכיכר ציון לעבר הכנסת, שם התפרעו והשליכו אבנים לתוך המליאה. מנחם בגין, מנהיג חירות, שנשא דברים בהפגנה, הורחק בתגובה מהכנסת לשלושה חודשים. מנגד, בן גוריון הסביר שישראל זקוקה לכסף כדי לשקם את שארית הפליטה ואם לא תקבל את השילומים מגרמניה, יהיה זה בבחינת "הרצחת וגם ירשת".

הביקורת הציבורית החריפה לא הועילה: ב-10 בספטמבר 1952 נחתם הסכם השילומים בלוקסמבורג, וחצי שנה לאחר מכן אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הנוסח. גרמניה התחייבה להעביר לישראל 3 מיליארד מרק (שהיו שווים אז ל-750 מיליון דולר) במשך 12 שנה.

הזכאות לפיצויים התרחבה עם השנים

השילומים הורכבו ממערכת כפולה. הראשונה היא כסף, ציוד ומכשור, ששימשו את ישראל לפיתוח, יצירת מקומות עבודה ובניית תשתיות. השנייה היא פיצויים אישיים, שהגיעו ישירות לניצולים. "במהלך השנים התרחבה ההגדרה של הזכאים לפיצויים", מסבירה פרופ' ברזל. "תחילה קיבלו אותם הניצולים ששהו במחנות הריכוז ומחנות העבודה, בהמשך גם אלו שרכושם נלקח מהם, ובהמשך הזכאות התרחבה מחוץ לתחומי גרמניה, למדינות שהמשטר הנאצי שלט בהן".

בסוף השבוע שבוע שעבר פורסם כי השר איתן דורש לפתוח את הסכם השילומים, מפני שבעת חתימתו ישראל לא חזתה את תוחלת החיים הארוכה של הניצולים, ולא את העובדה ששנים מאוחר יותר יעלו לארץ מאות אלפים ניצולים מברית המועצות לשעבר.

קריאתו של איתן העלתה את חמתם של רבים, הטוענים שישראל של 2007 אינה אותה מדינה ענייה ונזקקת של שנות הצנע. הדבר נכון במיוחד לאור עודפי המיסים שיש לישראל, העומדים על כ-10 מיליארד שקל. עולה החשד שאיתן מנסה לעשות הון פוליטי על גבה של גרמניה ולדרוש ממנה כספים במטרה לקבל את תמיכתם של בוחריו בקלפי, כדי שמפלגתו המאכזבת לא תיעלם. זאת משום שלאור שותפותו עם אהוד אולמרט וקדימה, אין הוא יכול לדפוק על השולחן כדי לקבל את הכספים מממשלת ישראל.

מנגד, עולי ברית המועצות אכן נפלו בין הכיסאות ולא נכללו בהסכם מפני שהגיעו לארץ רק בשנות ה-90, והם זכאים לקבל פיצויים מגרמניה. השבוע מיהר איתן להכחיש שהעלה בפני גרמניה דרישה כספית, אך הבהיר שהציע להקים צוות מקצועי משותף של ממשלות ישראל וגרמניה שיבחן מחדש את צורכיהם המשתנים של ניצולי השואה בערוב ימיהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully