P.I.B תובעת 17.5 מיליון שקל מתשלוז השקעות שבשליטת יצחק תשובה

שותפות פי.אי.בי (Prefab's Industrialized Builders - P.I.B) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית ע"ס 17.5 מיליון שקל, כנגד חברת תשלוז השקעות הנמצאת בשליטתו של איש העסקים יצחק תשובה.

התובעת, המאגדת שתי חברות בנייה זרות, טוענת באמצעות עו"ד רפאל נבט כי במהלך אוגוסט 2001 נחתם בינה ובין תשלוז חוזה לפיו מסרה לה תשלוז ביצוע פרויקט להקמת 500 יחידות דיור בשני שלבים, בשכונת מגדל צפון אשר באשקלון.

התובעת טוענת כי תשלוז הפרה את מירב התחייבויותיה כלפיה על פי החוזה שביניהן. פי.אי.בי טוענת כי לאחר שנחתם החוזה ביניהן התברר לתשלוז כי היא אינה יכולה להשיג את המימון לפרויקט ללא ערבות בנקאית שתינתן ישירות לבנק המלווה, ערבות אשר לא היה באפשרותה לגייס בשל חוסר איתנותה הפיננסית.

לטענת התובעת, ביקשה תשלוז להחליף את הערבות אותה היתה צריכה פי.אי.בי להעביר לידיה, בהתאם לחוזה, בערבות פיננסית שתימסר לבנק אגוד , אשר העניק את המימון לפרויקט. התובעת טוענת כי לאור הבטחותיהם של תשובה ולוי קושניר, מנהליה של תשלוז בעת ההיא, ועל רקע הודעתה של תשלוז לפיה אם לא תסכים פי.אי.בי להסדר המוצע יבוטל הפרויקט, היא הסכימה להעמיד את הערבות.

התובעת מוסיפה וטוענת כי למרות המאמצים הרבים שהושקעו על ידה בכדי להתחיל בביצוע הפרויקט, הפרה תשלוז את התחייבויותיה ולא איפשרה לה להתחיל בעבודה במלוא התנופה. בין השאר טוענת פי.אי.בי כי בידי תשלוז לא היה היתר בנייה וכי היא אף לא עמדה בהתחייבותה להעמיד לרשות פי.אי.בי 220 היתרים להעסקת עובדים זרים.

עוד טוענת התובעת כי תשלוז סירבה לממן את ביצוע העבודות כמתחייב על פי החוזה, ניצלה את מימון הבנק לצרכיה במקום להעמידו לרשות פי.אי.בי והעלימה את דבר קבלתם של תשלומים על חשבון העבודות אשר בוצעו.

לטענת התובעת, למרות הפרותיה של תשלוז, הודיעה לה זו, במהלך מארס 1992, כי היא מבטלת את החוזה. התובעת טוענת כי תשובה ובאי כוחו הודו שהודעת ביטול זו ניתנה במטרה לזעזע את פי.אי.בי ולאלצה להעסיק קבלני משנה, וזאת לנוכח מחדליה של תשלוז. בהתאם לכך, טוענת התובעת, בוטלה הודעת הביטול, בכל הקשור להקמת שלב א' של הפרויקט, בהסכמה הדדית.

התובעת מוסיפה וטוענת כי במהלך יוני 1992 גרמה תשלוז, בחוסר תום לב ומתוך קנוניה עם הבנק, לכך שמלוא סכום הערבות הבנקאית ייגבה ע"י הבנק. בנוסף, טוענת התובעת כי תשלוז תפסה שלא כדין ציוד של פי.אי.בי בשווי של כ-3 מיליון דולר, כאשר בחלק מציוד זה נעשה על ידה שימוש וחלק מהציוד, הועלם. עוד טוענת התובעת, כי ביולי 1992 הודיעה לה תשלוז, פעם נוספת, על ביטולו של החוזה.

התובעת מציינת כי בינה ובין תשלוז התנהלו הליכי בוררות, וכי לאחר שהבורר התפטר מתפקידו באוגוסט 1996, ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את מינויו של בורר חלופי וחייב את התובעת לשלם לתשלוז סך של 150 אלף שקל. התובעת טוענת כי בדיון שהתקיים בפני רשם בית המשפט העליון, ניתן פסק דין ולפיו ויתרה תשלוז על טענת התיישנות אפשרית.

לטענת התובעת, סך הסכומים המגיעים לה מסתכמים בכ-43.4 מיליון שקל, נכון לאוגוסט 1992, אולם לצורך תשלום האגרה מועמד סכום התביעה על סך של 17.5 מיליון שקל. כתב הגנה, טרם הוגש. (ת.א. 2327/01)