מדוע המערב חושש מדמוקרטיה בפקיסטן

הכרזתו של פרווז מושרף על מצב חירום ומשטר צבאי בפקיסטן לא העמידה את ארצות הברית ובריטניה על רגליהן האחוריות. מועצת הביטחון לא התכנסה לדיון חירום בגינוי ובסנקציות, כמו במקרה של בורמה, סודן ואירן. מנהיגי העולם הסתפקו בגינויים רפים ובפניות מנומסות לנשיא, שיפשוט את מדי הגנרל ויקיים את הבחירות במועדן. מדוע יש דין אחד לפקיסטן ודין אחר לשאר העולם, בעיקר מבחינת ארצות הברית ובריטניה?

פקיסטן היא המדינה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם, והראשונה בעלת נשק גרעיני. מומחים מעריכים את מספר הפצצות שייצרה מאז ייסדה את תוכנית הגרעין בשנות השבעים ב-30 עד 55 ראשי נפץ של פצצות אורניום. ברשותה גם מספר מצומצם של פצצות המבוססות על פלוטוניום. פקיסטן טוענת שהפצצות שלה מפורקות, ושהליבות מאוחסנות בנפרד מחומר הנפץ שאמור לבקע אותן. הבעייתיות העיקרית של תוכנית הגרעין הפקיסטנית נעוצה בהתבססותה בעיקר על אורניום מועשר. זהו חומר שניתן בקלות יחסית להשתמש בו בפצצות מלוכלכות, המורכבות באמצעים פשוטים יחסית.

בפקיסטן ריכוז גדול של אנשי טליבן ואל קאעדה, כולל ככל הנראה אוסמה בן לאדן עצמו. אות לסכנה הנשקפת מהם לארסנל הגרעיני היא התגובה הפקיסטנית אחרי התקפות 11 בספטמבר. יומיים אחרי הפיגועים הועברו כל כלי הנשק הגרעיניים על ידי הצבא ל-6 אתרים סודיים. גורמים בצבא פוטרו ונאסרו, כדי למנוע הקצנה. אין ספק שחוסר יציבות פוליטית בפקיסטן מסוכנת ביותר על רקע הכמויות הגדולות של חומרים גרעיניים שהיא ייצרה ומוסיפה לייצר. פרווז מושרף ושותפיו נחשבים לזהירים ביותר מבחינה זו ולכן עדיפים על כל גורם אחר בעיני המערב.

גורמי האופוזיציה בדמוקרטיה הפקיסטנית המתהווה אינם מקובלים על המערב כמו מושרף. בנזיר בוטו, שאמורה לחלוק כוח עם הנשיא אחרי הבחירות הקרובות היא בעלת השקפות פוליטיות מתקדמות, אבל נחשבת לא איתנה מספיק כדי לעמוד נגד הגורמים האיסלמיים הקיצוניים. המפלגה בראשה היא עומדת בעלת השקפות שמאליות-מרכזיות. סיסמתה הפוליטית היא: "איסלם היא דתנו, דמוקרטיה היא שיטתנו הפוליטית, סוציאליזם היא תפיסתנו הכלכלית". המרכיב האחרון במיוחד אינו חביב על ארצות הברית. בעבר סייעה ממשלתה של בוטו לטליבן, משום שהיא סברה שהטליבן ישמש גורם מייצב באזור.

הגורם הפוליטי השני בעל הכוח הוא הליגה המוסלמית הפקיסטנית - נוואז. זוהי תנועה שהתפצלה מהמפלגה בראשה עומד היום הנשיא פרווז מושרף, ומנהיגה הוא נוואז שריף הגולה. שריף הוא שמרן, עם נטייה לאומנית ואוטוריטטיבית. הוא אמנם חילוני, בדומה למושרף ובוטו, אבל הוא נחשב פחות מהימן ממושרף. בעבר פורסם שהוא נפגש מספר פעמים עם אוסמה בן לאדן, שהבטיח לשלם לו תמורת הפלת ממשלתה של בוטו. לפרסומים אלה אין אישור, אבל גם אם שריף אכן מעוניין בשיתוף פעולה עם המערב, הוא גורם מיותר שמסבך את התמונה הפוליטית בפקיסטן, לפחות לפי השקפת המערב.

ממשלו של ג'ורג' בוש התחיל לפני כשלוש שנים להשתמש ברטוריקה בעייתית, שנועדה להסתיר את כוונותיו האמיתיות. כדי להצדיק את המשך כיבוש עירק, ופעולותיו באפגניסטן ובמקומות אחרים בעולם, התחיל בוש לטעון שמטרתו היא "הפצת החופש והדמוקרטיה". זאת לאחר שצידוק "ביעור כלי הנשק להשמדה המונית" התגלה כריק ובלתי יעיל. בנאום בוש על מצב האומה בשנת 2006 הוזכרו המלים "חופש" או "חירות" 62 פעמים. כעבור שנה ירד המספר אזכורי החופש ביותר מחצי.

אבל הכוונה "להפיץ את הדמוקרטיה" מתקיימת רק בהבל פה. למעשה לא היה כל שינוי בדוקטרינת החוץ האמריקאית: ארצות הברית מעונינת שבכל מקום שבו יש לה עניין אסטרטגי יהיה שלטון פרו אמריקאי, ולא משנה אם הוא מפר זכויות אדם בלי גבול.

בעבר תמכה ארצות הברית בדיקטטורים רצחניים כמו אוגוסטו פינושה בצ'ילה וסוהרטו באינדונזיה, סייעה להם לעלות לשלטון ולשמור על כסאם. פרווז מושרף רחוק מן הזוועות שביצעו הללו, והסיבה היחידה לגינויים בחצי קול של פעולותיו האחרונות היא המחויבות להעמיד פני מפיצי דמוקרטיה. מושרף הוא גם יקירה של בריטניה, והתחנך שם בקולג' הצבאי המלכותי, יחד עם רבים מבכירי הצבא והאצולה הבריטית. הגינוי הבריטי לתפיסת הכוח של מושרף היה עוד יותר רפה מהאמריקאי.

על כן אפשר לומר שארצות הברית ובריטניה לא יהיו אלה שיפשטו בכוח את מדיו של הגנרל מושרף. תפיסת חיוניות הדמוקרטיה נדחקת מפני "המלחמה בטרור העולמי", שמושרף הוא אבירה. להשקפתן של מעצמות המערב, האינטרסים הללו הרבה יותר חשובים מכמה עורכי דין שנעצרים ושופטים שמודחים.