כתבי הזיכיון של חברות הסלולר וספקיות האינטרנט בישראל מכילים שני נספחים ביטחוניים סודיים הקובעים כי לגופי הביטחון בישראל יש ותהיה גישה למערכות חברות התקשורת. בנוסף, בכירים בחברות הסלולר ובספקיות האינטרנט חייבים בסיווג ביטחוני. כך עולה מתשובת משרד ראש הממשלה ומשרד התקשורת לעתירה של התנועה לחופש המידע, שהגיעה לידי TheMarker.
תשובת המדינה לעתירת התנועה לחופש המידע, שביקשה לחשוף בפני הציבור את פרטי הנספחים הסודיים לזיכיונות חברות התקשורת, קובעת כי אין כל מקום למסור פרטים על הנספחים הביטחוניים. זאת מאחר שחשיפת המידע הכלול בהם לידי הציבור עלולה לפגוע בביטחון המדינה.
עם זאת, בתשובת המדינה קיים הסבר ראשוני, "על קצה המזלג" כניסוח המדינה, לתוכן הנספחים הביטחוניים הסודיים. מסתבר כי אלה כוללים פירוט טכני של התאמת הטכנולוגיות שבידי החברות לצרכי כוחות הביטחון ולדרישותיהם. כמו כן, מצוינת חובת סיווג וסודיות של נושאי משרה בכירים בחברות.
"נספח תאימות טכנולוגית נועד לצורך ביצוע משימות כוחות הביטחון על פי דין. נדרשת תאימות טכנולוגית של מערכת הבזק שבידי בעלי הרישיון לדרישות כוחות הביטחון. מדובר בנספח טכני בעיקרו שנועד להבטיח את מימוש סמכויות גורמי הביטחון על פי דין", נכתב בתשובת המדינה.
הבכירים עוברים סיווג ביטחוני
הנספח השני חושף לראשונה שנושאי משרה בכירים בחברות הסלולר ובספקיות האינטרנט מסווגים על ידי גורמי הביטחון. שני הנספחים מוגדרים על ידי המדינה כ"נספחים טכנים וטכנולוגים המסדירים את יישום הסמכויות המוקנות לגורמי הביטחון על פי חוק. הנספחים הם כלים טכנים לגישה לנתונים שונים", נכתב.
העתירה תידון מחר בפני בית משפט לעניינים מנהליים בירושלים. בעתירה, אותה הגיש בשם התנועה לחופש המידע עו"ד דורי ספיבק, נדרש כי בית המשפט יורה למדינה למסור העתקים של הנספחים הביטחוניים של כתבי הזיכיון של חברות הסלולר וספקיות האינטרנט.
לפי מידע שהגיע לתנועה לחופש המידע, הרי שהנספחים הביטחוניים לרישיונות של חברות הסלולר וספקי האינטרנט "מסדירים כבר כיום גישה של גורמי הביטחון לנתוני תקשורת על האזרחים. זאת לרבות נתונים בזמן אמת, ללא כל ביקורת שיפוטית או כל ביקורת של רשות אחרת מחוץ לגורמי הביטחון, וללא כל הליך של יידוע האזרח או החברות לפני הגישה לנתוני התקשורת או לאחריה".
התנועה לחופש המידע קובעת כי "אין נימוק בטחוני להסתרת עצם קיומו של ערוץ שכזה להשגת מידע". התנועה לחופש המידע אינה דורשת את חשיפת כל הנספחים הביטחוניים לרישיונות של החברות, אלא רק את חשיפת אותם חלקים מהנספחים שהאינטרס הציבורי בגילויים גובר. "הטענה כאילו חשיפת מידע שכזה עשויה לפגוע בביטחון המדינה היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ויש לתמוה על עצם העלאתה על ידי גורמי הביטחון".
מנגד, קבעה המדינה כי "הסמכות לקבלת נתוני תקשורת מוקנית לכוחות הביטחון אך ורק על פי חוק. כל גישה שהיא לנתונים מוסדרת בסמכות ועל פי חוק. דיווחים על היתרים שניתנו נמסרים לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה אחת לשלושה חודשים ולוועדת הכנסת לענייני שירות אחת לשנה".
מידע בזמן אמת
בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, הגבירו גורמי ביטחון בעולם המערבי את מאמציהם לסכל פיגועי טרור. בין היתר, ביקשו וקיבלו גורמי ביטחון סמכויות נוספות שלא היו בידיהם קודם לכן כדי לקבל נתוני תקשורת. במדינות שונות בעולם מתנהל בשנים האחרונות דיון ציבורי נוקב אודות היקף הקניית סמכויות לגורמי מדינה שונים לקבל נתוני תקשורת על אזרחים.
כיום ניתן לקבל פרטים רבים אודות שיחות טלפוניות שנערכו ממכשיר מסוים, ובין היתר מידע אודות זהותו של בעל המכשיר, זהותם של בעלי המכשירים אליהם מתבצעות השיחות, אורך השיחות, תדירותן ומקום הימצאם המדויק של כל המשוחחים.
את כל המידע הזה ניתן לקבל בזמן אמת, וניתן לעקוב אחר אתרי אינטרנט שבהם גולש הציבור, לקבל נתונים מלאים אודות דפוסי הגלישה באינטרנט של אדם, תעבורת המיילים שלו, ואפילו נתונים שהם בעלי אופי "תוכני".
גם בישראל, מקיימת בימים אלה הכנסת דיון מקיף בהצעת חוק הדנה בהיקף הפיקוח השיפוטי הנדרש על מסירת נתוני תקשורת, ובשאלה המורכבת של מתיחת קו גבול בין האזנת סתר לתוכנן של שיחות לבין קבלת נתוני התקשורת של שיחה.
הדיון בכנסת אמור למצוא את הנוסחה למציאת האיזון החוקתי הראוי שיקנה מחד גיסא לגורמי ביטחון את הסמכויות החיוניות להגנה על ביטחון הציבור ואינטרסים ציבוריים נוספים, ומאידך גיסא לא יפגע בצורה שאינה מידתית בזכות האדם לפרטיות ולצנעת חייו - שהיא זכות המעוגנת חוקתית בהוראת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.