דו"ח מבקר המדינה מספר 52א המתפרסם היום מקדיש מקום של כבוד גם לאגודה למען החייל, אשר ייעודה לקדם את רווחת החייל בישראל.
משרד מבקר המדינה מצא מספר ליקויים בתחום ניהול כוח האדם באגודה. מבקר המדינה מציין כי על אף שהאגודה פעלה בנושא זה, נותרת בעינה העובדה שהיא נושאת בעלויות שכר גבוהות לעובדים בכירים. לטענת המבקר, מספר העובדים שהוגדרו על ידי האגודה כבכירים אינו סביר. המבקר מוסיף כי ראוי שמספר העובדים הבכירים באגודה וגובה שכרם ייבחנו על ידי ועדה חיצונית של אנשי ציבור ואנשי מקצוע, שאינם מקרב מתנדבי האגודה ופעיליה ואינם בעלי זיקה כלשהי לאגודה ולפעילויותיה.
בהקשר זה מציין המבקר כי בשנת 2000 שילמה האגודה שכר בכירים ל-14 עובדים בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, כך שהעלות הממוצעת לעובד בכיר הסתכמה בכ-457 אלף שקל.
המבקר מוסיף כי שכרו של מנכ"ל האגודה הסתכם ב-2000 בכ-612 אלף שקל, כלומר שכר חודשי של 51 אלף שקל. היועצת המשפטית של האגודה השתכרה אשתקד שכר של 638 אלף שקל, קרי משכורת חודשית של למעלה מ-53 אלף שקל. יצוין כי האגודה שילמה למנכ"ל וליועצת המשפטית תוספת שכר קבועה מדי חודש, תוספת אשר אושרה ע"י ועדות ציבוריות שהוקמו "אד הוק".
המבקר מצא לנכון לציין כי כ-32% מבין 455 עובדי האגודה משתכרים שכר ברוטו הנמוך מ-4,000 שקלים לחודש, בעוד שכ-50% נוספים מעובדי האגודה הרוויחו באוקטובר 2000 שכר חודשי של 4,000 עד 8,000 שקל.
באשר לתפקיד יו"ר האגודה למען החייל, מציין המבקר כי בחירתו נערכה סמוך מאוד למועד הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת, על אף שנותר זמן עד תום כהונתו הקודמת. המבקר סבור כי מאחר שמינויו של יו"ר האגודה חייב להיות על דעת שר הביטחון, ראוי היה להמתין עם המינוי עד לאחר הבחירות. המבקר מוסיף כי מן הראוי שהאגודה תקבע בתקנונה נוהלים ברורים בנושא זה, נוהלים אשר יאפשרו הצגת מועמדים ועריכת דיונים מקדימים בוועד המנהל בנושא כה חשוב.
חוסר תיאום בין משרדי הממשלה גורם למערך מסורבל ובזבזני של נציגים כלכליים בחו"ל
דו"ח מבקר המדינה מספר 52א המתפרסם היום עוסק בין היתר בפעילותם של הנציגים הכלכליים שנשלחים לחו"ל מטעם משרדי הממשלה השונים, וזאת לאחר שמשרד מבקר המדינה בדק בחודשים אפריל 2000 עד פברואר 2001 את נושא הנציגים הכלכליים בחו"ל.
מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, מציין כי הביקורת שנערכה העלתה כי משרדי החוץ, האוצר, התמ"ס והחקלאות עדיין אינם מגבשים במשותף תוכנית עבודה כוללת, מה שמוביל לבזבוז סכומים ניכרים. המבקר מוסיף כי אין גוף בין משרדי שאמור להחליט על שינויים בפרישת הנציגים הכלכליים מטעם משרדי הממשלה האמורים, וכי בתחילת שנת 2001 עדיין היו מדינות לא מעטות שבהן כיהנו במקביל נציגים כלכליים מטעם כמה משרדי ממשלה, ואף מטעם אותו המשרד עצמו. כך למשל, בעיר ניו יורק לבדה היו בראשית השנה 8 נציגים כלכליים - שני נציגים ממשרד האוצר, שני נציגים ממשרד התמ"ס, שלושה נציגים ממשרד התיירות ונציג של אגף המכס.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש לשקול בכובד ראש בנסיבות אלה אם המטלות הכלכליות החשובות לא יכולות להיעשות באמצעות פחות נציגים. במשרד המבקר מציינים כי פינוי תקנים של נציגים כלכליים בניו יורק היה מאפשר הצבת נציגים כלכליים במדינות אחרות שיש פוטנציאל לפיתוח הקשרים הכלכליים עימן.
מבקר המדינה מתייחס אף לתנאי השירות של הנציגים הכלכליים, ומציין כי לנציגי האוצר ולנציגי משרדים אחרים שכיהנו בארה"ב אושרו תנאים החורגים מהמקובל, כגון רכב צמוד, וזאת בלא שניתן לכך אישור. המבקר מוסיף כי לנציג האוצר לשעבר בניו יורק שולמו החזרים בעבור נסיעות במוניות, וזאת למרות שהועמד לרשותו רכב צמוד ובמשכורתו נכללו תשלומים בעד החזקת רכב ונסיעות עירוניות.
עוד עולה מדו"ח המבקר כי בדצמבר 1997, 4 חודשים לאחר שהחלו בכהונתם כנציגי האוצר בניו יורק, ביקשו הנציג וסגנו לאשר להם לימודי תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. בקשתם החריגה של השניים אושרה, ואף אושר להם באופן חריג מענק השתלמות למימון לימודיהם. מבקר המדינה מציין גם כי לנציגים הכלכליים בארה"ב שולמה קצובת ייצוג בלא שנדרשו לדווח על הוצאותיהם.
המבקר מציין כי יש טעם לפגם בשעה שדווקא נציגי האוצר, אשר תפקידם לאכוף את ההוראות והכללים הנוגעים לתשלומים מתקציב המדינה, אישרו תשלומים בניגוד להוראות הוועדה הבין משרדית, ונציגות האוצר בניו יורק קבעה כללים להחזר הוצאות שאינם עולים בקנה אחד עם הכללים החלים על יתר הנציגים בחו"ל.
ממצא נוסף העולה מדו"ח מבקר המדינה מראה כי בשנת 1999 היו חריגות ניכרות בתקציב נציגות האוצר בניו יורק, כאשר שכר הנציג וסגנו הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, כ-43% יותר מהתקציב שאושר בסך מיליון שקל. שכר העובדים המקומיים הסתכם בכ-2.9 מיליון שקל, חריגה של כ-20% מהתקציב שעמד על 2 מיליון שקל.
ליקויים בניהול העתודות הכספיות של רשויות הנמלים ושדות התעופה
דו"ח מבקר המדינה מספר 52א, המתפרסם היום, הקדיש מקום לביקורת שנערכה ברשות הדואר, רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות, בנוגע להשקעת העתודות הכספיות שלהן. בנוסף התייחס מבקר המדינה לסדרי השכרת המקרקעין המנוהלים ע"י רכבת ישראל, שהיא חלק מרשות הנמלים והרכבות.
מבקר המדינה מציין כי רשות שדות התעופה התקשרה עם מנהלי תיקים בלא שקיימה הליך בחירה מבין מועמדים אחרים. הרשות הנחתה את מנהלי התיקים בפעילותם, אולם לא פעלה להתאים את הנחיותיה לשינוי שעשתה הבורסה בסיווג המניות בינואר 1996 כדי למנוע השקעת כספים בסוגי מניות שהיא אינה מעוניינת להשקיע בהן.
הנחיות רשות הנמלים והרכבות למנהלי התיקים בעניין דרכי השקעת כספי הרשות לא היו ברורות די הצורך, ומנהלי התיקים נהגו בדרכים שונות. רשות שדות התעופה ורשות הנמלים לא תמיד עמדו על מילוי הנחיותיהן ולא מנעו השקעות בניירות ערך שרכישתם נאסרה על מנהלי התיקים. שתי רשויות אלו לא נקטו תמיד באמצעים כנגד מנהלי תיקים שחרגו בהשקעותיהם מהוראות חוק מנהלי תיקים ורכשו מניות שהיה בהן סיכון או מניות שתאגידים שהיו קשורים עימם שימשו חתמים להנפקה.
מבקר המדינה מציין כי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים לא טרחו לבדוק אם מנהלי תיקים קיבלו עמלות מבנקים שבאמצעותם הם פעלו, בניגוד לחוק מנהל תיקים ולהסכמים שבינן לבין מנהל התיקים. כך למשל, אחד ממנהלי התיקים של רשות הנמלים קיבל מהבנק עמלות בהיקף של 300 אלף שקל (לא כולל ריבית והצמדה). רק בעקבות הערות משרד מבקר המדינה פנתה הרשות לאותו מנהל תיקים ודרשה את החזר הסכום האמור.
בנוסף, שני בנקים לא טרחו להחזיר לרשות הנמלים חלק מהעמלות שהיה עליהם להחזיר לה, והרשות אף לא דרשה מבנקים אלה החזרים ואף לא פעלה כדי למנוע הישנות מקרים שכאלה. בעקבות הביקורת החזיר אחד משני הבנקים לרשות הנמלים סך של 167 אלף שקל.
מבקר המדינה מוסיף כי שלוש הרשויות מעסיקות יועצי השקעות פרטיים המשתתפים גם בישיבות ועדות ההשקעות שלהן, המופקדות על תכנון השקעותיהן וניהולן, וזאת מבלי לבקש פרטים על מכלול עיסוקים ומבלי לבדוק האם קיים חשש לניגוד עניינים בין פעילותם עבור הרשויות לבין עיסוקיהם האחרים.
בהתייחסו לרשות הדואר מציין מבקר המדינה כי זו מחשבת את שוויה האקטוארי של העתודה לגמלאות המופקדת אצל החשב הכללי, בין היתר, על סמך הנחות בדבר הריבית שפיקדון זה נושא, וזאת על אף שאין לה הסדר עם החשב הכללי בדבר תנאי השקעה של כספים אלה, לרבות התשואה שהם יישאו.
באשר למקרקעין המנוהלים ע"י רכבת ישראל מצא מבקר המדינה כי קיימים ליקויים בנוגע להשכרת קרקעות ומבנים לגופים מסחריים. בין היתר מציין המבקר כי הרכבת הפסידה הכנסות בסכומים ניכרים בשל כך שלא תמיד פעלה על פי הנהלים להכנת שומות לפיהן נקבעו דמי השכירות הראויים, כמו גם בגלל שלא תמיד טרחה להתבסס על שומות לשם קביעת דמי השכירות. כמו כן, חלק מחוזי השכירות הוארכו לתקופות ארוכות במיוחד וזאת מבלי שדמי השכירות יעודכנו על פי תנאי השוק. בנוסף, חלק מהאופציות להארכת תקופת השכירות אושרו בהליך לא תקין ע"י מי שאינו מוסמך לכך.
עוד מציין מבקר המדינה כי חלק מהשטחים הושכרו ע"י השוכרים בשכירות משנה, וזאת מבלי שאלה ביקשו את היתר הרכבת לכך. אחדים מהשוכרים תפסו שטחי קרקע גדולים נוספים על אלה ששכרו, ובהיעדר הסדרי פיקוח ובקרה נאותים נודע לרכבת על חריגות אלה באיחור ניכר, כך שהיא לא יכלה לקבוע במדויק את תוספת דמי השכירות להם היא היתה זכאית.
בהקשר זה מציין המבקר כי על הרכבת לקיים את נהליה ולשפר את סדרי הפיקוח והבקרה על השימוש בנכסיה כדי להבטיח את קבלת התמורה המרבית בעבורם ולמנוע חריגות מתנאי החוזים עם שוכרי הנכסים.
אי סדרים ברשות השידור לגבי התקשרויות עם מפרסמים וחריגות מכללי פרסום
מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום עולים ממצאים חמורים לגבי אופן ההתקשרויות עם מפרסמים ואי סדרים בנוגע לבקרת זמן האוויר המוקדש לחסויות ופרסומות ברשות השידור, הן ברשתות הרדיו של קול ישראל והן בערוץ 1 בטלוויזיה.
עוד עולה מהממצאים שהרשות קיזזה הוצאות מהכנסות וביצעה עסקות חליפין בלי שהן קיבלו ביטוי בתקציב. "אי מתן ביטוי בתקציב המאושר לכל הכנסה והוצאה הוא מעשה חמור, המנוגד לחוק יסודות התקציב", כותב המבקר, השופט אליעזר גולדברג.
חוק רשות השידור מאפשר לרשות להשלים את הכנסותיה (המבוססות ברובן על האגרה הנגבית מן הציבור) בהודעות חסות, תשדירי שירות ובפרסומות מבוקרות. רשות השידור עובדת מאז 1993 עם חברת שפ"מ - שידורי פרסומת מאוחדים - שבבעלות תיא תקשורת ומנכ"ל שפ"מ אברהם פרחי.
מבקר המדינה מעלה ביקורת לגבי עצם ההתקשרות של רשות השידור עם שפ"מ בבלעדיות, דבר המונע ממנה להתקשר עם מפרסמים ללא תשלום עמלה לחברה ולחסוך בעלויות. המבקר טוען כי העברת גיוס החסויות לשפ"מ נוגדת את כללי המימון ופוגעת בתחרות עם גופים אחרים, שכן לשפ"מ יש זכות בלעדית להציע למפרסמים חבילות פרסום גם ברדיו וגם בטלוויזיה. המבקר טוען עוד כי הוקרנו שקופיות חסות ופרסומות בטלוויזיה שחרגו מהזמן המותר והושגו בניגוד לכללי המימון.
המבקר מצביע על כך שמאז עברו הפרסומות ברדיו לשידור בשיטה הדיגיטלית, עובדי שפ"מ יכולים להיכנס למערכת הממוחשבת של קול ישראל בכל עת ובאופן בלתי מבוקר, ולערוך שינויים בכל הנוגע לפרסומות. המבקר מגלה כי אין ברשות השידור מכסות ברורות בדבר משך הפרסומות לשעה, ואין מי שבודק ברשות האם שפ"מ חורגת מהמכסות שנקבעו בע"פ ע"י מנהל הרדיו או אוגר את הנתונים הללו. עוד טוען המבקר כי "הרשות אף אינה בודקת, ולו בבדיקה מדגמית, את ההתחשבנות בין החברה והמפרסמים, כדי לוודא שקיבלה את מלוא התקבולים המגיעים לה".
יצוין כי הכנסות קול ישראל מהוות כ-16% מהכנסות רשות השידור, והן צפויות להגיע השנה ל-151 מיליון שקל. המבקר ממליץ על ניסוח כללים לפיקוח על פעילותה של שפ"מ, ולעמוד על כך שהפרסומות יהיו בהתאם לכללי הרשות. ממשרד יו"ר רשות השידור, נחמן שי, נמסר כי כבר לפני כחודשיים הועברה בקשה כזו להנהלת הרשות, אולם טרם התקבלה תגובה בעניין. אברהם פרחי, מנכ"ל שפ"מ, גילגל אף הוא את האחריות לפתחה של הנהלת רשות השידור. מההנהלה נמסר כי המלצות המבקר נלמדות בימים אלה.
ראשי רשויות ממשיכים להוציא כספי ציבור על תעמולת בחירות
בדו"ח מבקר המדינה מספר 52א המתפרסם היום מציין המבקר, אליעזר גולדברג, כי ראשי רשויות מקומיות הוציאו מכספי הרשויות על תעמולת בחירות, אף שהדבר נאסר בחוק. בכך, טוען המבקר, ניצלו ראשי רשויות אלה את הקופה הציבורית למימוש מטרותיהם האישיות ולהגדלת סיכוייהם להיבחר שוב. המבקר מציין כי במעשה זה יש משום שימוש לרעה בכוח השלטון ופגיעה בעקרון השוויון בבחירות. מבקר המדינה מדגיש כי התופעה האמורה חוזרת ונשנית, ומבקרי המדינה כבר התריעו בעניין מספר פעמים בעבר.
בין היתר, מציין מבקר המדינה כי הרשויות המקומיות מימנו הפקה והפצה של פרסומים בעלי אופי תעמולתי לטובת ראשיהן. המבקר מציין כי 5 רשויות מקומיות - חולון, טירת הכרמל, רמלה, ראש העין ובאר יעקב - מימנו פרסומי תעמולה בעיתונים שהופצו לתושבים בתחומיהן. כך למשל, עיריית חולון שילמה לעיתון ארצי סך של 206 אלף שקל עבור הפקת מוסף צבעוני הכולל 40 עמודים בשם "חולון לעתיד", מוסף אשר הופץ בספטמבר 1997. בפתח המוסף האמור, על פני עמוד וחצי, הובאו דבריו של ראש העירייה לצד תמונתו, בהם עמד על הישגי העירייה מאז היבחרו.
דרך אחרת בה הופץ חומר תעמולה היתה באמצעות חוברות. המבקר מציין כי 5 רשויות מקומיות - חולון, נס ציונה, ראש העין, באר יעקב וגני תקוה - הפיקו והפיצו חוברות בעלות אופי תעמולתי. ברשויות אחרות הופקו והופצו לתושבים ספרים בעלי אופי תעמולתי. כך למשל, עיריית נס ציונה השקיעה בדצמבר 1997 218 אלף שקל ברכישת 5,000 עותקים של ספר בשם "שאו נס ציונה". בספר זה הוקדש עמוד וחצי לראש העירייה שהתמודד בבחירות בנובמבר 1998, בו תואר דיוקנו של ראש העירייה, צוינו פרטים על השכלתו ותפקידיו בצבא וסוכמה עשייתו בעיר.
מבקר המדינה מציין כי מספר ראשי רשויות מקומיות נקטו בפעולות נוספות בעלות אופי תעמולתי. בין השאר, ישנן רשויות שהשתמשו בעלונים, שלחו ברכות לחגים ולאירועים שונים, ואף עשו פרסום נרחב, סמוך לבחירות, לחנוכת מבני ציבור או להנחת אבני הפינה למבנים אלה, וכל זאת כדי "להלל" ו"לפאר" את הישגיהן.
מבקר המדינה מוסיף כי במספר רשויות מקומיות הוענקו, בסמוך לבחירות, מתנות לתושבים, וזאת תוך ציון שם ראש הרשות המקומית או של חברי המועצה. המבקר ציין כי מסירת מתנות שכזו מהווה, לכאורה, מתן מתנה בקשר עם תעמולת בחירות ושימוש בכספי הרשות המקומית בקשר עם תעמולת בחירות, בניגוד לחוק.
במשרד מבקר המדינה מציינים כי הרשויות המקומיות שחרגו מן המותר נדרשו לפעול להחזרת הכספים שהוצאו שלא כדין על מימון תעמולת בחירות לקופותיהן. בהקשר זה אומרים במשרד המבקר כי ראש עיריית נס ציונה הודיע למשרד המבקר כי על אף שאינו מודה כי הפרסומים אליהם התייחס משרד המבקר היו בגדר תעמולת בחירות, הוא החליט להחמיר עם עצמו, ובהתאם החזירה סיעתו לקופת העירייה סך של 5,000 שקל.