אפל לא היתה החברה הראשונה שסימנה את סופו של עידן הדיסקים והמיני דיסק במוסיקה הניידת. היא גם לא היתה הראשונה שסימנה את תחילת עידן אלפי השירים בכף היד. קדמו לה חברות שכבר נעלמו מן המפה (כמו Rio) וחברות שעד היום מוציאות מוצרים מצויינים, דוגמת Creative. אבל היתה זו אפל שהפכה את "אייפוד" לשם נרדף לנגן mp3.
התרשמות ראשונית
האייפוד קלאסיק, מבחינה חיצונית לפחות, דומה מאוד לקודמיו מהדור הרביעי והחמישי: הגודל נשאר כמעט זהה (קצת יותר דק מהאייפוד דור 5, 60 גיגה) וגלגלת המגע היא אותה הגלגלת. מצד שני, החלק הקדמי של האייפוד הוחלף: הוא אמנם פחות יפה מזה של האייפוד דור חמישי / חמש וחצי אבל הוא הרבה יותר פרקטי. אם בדור הקודם החלק הקדמי של האיפוד היה מצופה פלסטיק שנשרט בקלות, הפעם הלכו באפל על מתכת בצבע מט - פחות יפה אבל יותר עמיד. נחמד לראות את אפל סוגרת פינות קטנות בעיצוב. כך, למשל, באייפוד השחור החדש החלקים הפנימיים של חיבור האוזניות וחיבור העריסה - גם הם שחורים
האריזות של אפל תמיד היו מופת בתחום החוויה הכוללת, אך עם השנים נראה כי אפל מנסה לחסוך בעלויות. אם באייפוד דור שלישי כל מכשיר הגיע עם מטען, שלט חוטי לאוזניות, עריסת סינכרון ועוד... היום אנחנו מקבלים את המינימום ההכרחי:
* מכשיר (80 / 160 גיגה)
* אוזניות
* כבל USB לסינכרון
* מדריך מהיר ומסמכים שונים
הבאנדל של אפל מאוד מינימאלי, שלא לומר מאכזב. אבל כנראה שהשולטים בשוק יכולים להרשות לעצמם את הפריבילגיה הזו.
יאמר לזכות אפל (וגם זה עם קצת ביקורת - בהמשך) שהאייפודים הגיעו, החל מסוף 2002, עם חיבור האוניברסאלי, מה שמאפשר לכל מי שיש לו מוצרים נלווים לאייפוד (כמו, למשל, עריסה או מטען) להשתמש בהם עם מרבית האייפודים. אם יש לכם הרבה תוספים לאייפודים ישנים (כמו כבלים ומוצרים לניגון וידאו או מתאם לסנכרון תמונות ממצלמה דיגיטאלית) אז מומלץ לבדוק אם השדרוג לא יהרוס לכם את התאימות של התוסף.
הממשק
עד היום התפריטים של האייפוד היו נקיים מאוד - שורות של אפשרויות על רקע לבן, והניווט ביניהן התבצע בהחלקת האגודל על הגלגלת. עם השנים, כשאיכות וגודל המסכים גדלו, הטקסטים הפכו קטנים יותר והרקע הלבן משמעותי יותר. בעוד נגנים אחרים אפשרו החלפת טפטים או התהדרו בעיצוב צבעוני, האייפוד נשאר מאוד מינימליסטי.
בגרסה החדשה של מערכת ההפעלה גם זה שונה. מסך האייפוד מחולק עכשיו לשני חצאים: בצד השמאלי שלו ישנם תפריטים, ואילו בצד הימני ישנה תצוגה דינמית בהתאם לקטגוריה בה אתם נמצאים. אם, לדוגמה הסמן נמצא על קטגורית המוסיקה, אזי בצד ימין תראו מצגת דינמית של האלבומים שלכם: תמונות האלבומים ינועו ויתחלפו בסדר אקראי, בצורה נעימה וחלקה. אותה התנהגות נכונה גם לסרטים ותמונות. אם אתם נמצאים במסך ההגדרות, תמצאו בצד ימין נתונים רלוונטיים או הסברים לגבי מהות האפשרות הכל נקי ויפה.
אחרי ששמו דגש מאוד על ממשק ה-Coverflow המאפשר לדפדף בין האלבומים עצמם במגע אצבע או עכבר (תלוי אם אתם משתמשים באייפוד טאץ' או אייטיונס על המחשב), החליטו באפל להביא את האפשרות הזו גם לאייפוד, רק שהפעם מנווטים בעזרת הגלגלת. שני עדכונים שאפל הוציאה לאייפוד קלאסיק (נכון להיום עדכון 1.0.2) אף שיפרו את מהירות הטעינה של התמונות. הממשק עדיין צריך שנייה-שתיים בשביל לעלות, אבל אחר כך ניתן לגלול בכיף בין האלבומים שלכם כשהטעינה לאלבום מתבצעת ברקע. אחד הדברים שהכי חסרים לי ב Cover Flow החדש, ואני מנחש שאפל תוסיף אותו בקרוב, הוא האפשרות להוסיף שירים לפלייליסט דרך הממשק הזה.
וידאו
אין ספק שאחת הסיבות לקנות אייפוד קלאסיק (בטח בגודל 160 גיגה) היא האפשרות לאכסן בו וידאו ולהקרין אותו על גבי טלוויזיה. הקלאסיק מביא איתו בשורות טובות יותר ופחות בתחום זה. מצד אחד, המכשיר יכול להוציא היום אות באיכות של 480p ואפילו 576p. מצד שני, האפשרות הזו מחייבת לקנות כבל מיוחד. זה לא היה מעצבן אם אפל לא היתה גורמת לכל הכבלים הקודמים והתוספים הישנים יותר להפסיק לעבוד. באייפוד דור 5 / 5.5 ניתן היה לחבר למכשיר כל כבל PL-RCA, ולהציג תכנים על גבי טלוויזיה עם כניסת צהוב-אדום-לבן, באיכות בסיסית של 480i. הפיצ'ר הזה היה נחמד מאוד גם לצורך הצגת תמונות על טלוויזיה. נכון להיום, האפשרות הפשוטה הזו בוטלה לחלוטין ורק כבלים הכוללים צ'יפ מיוחד (כל חברת צד שלישי יכולה לרכוש אותו) יכולים להעביר וידאו החוצה מהאייפוד.
חשוב להדגיש שהאייפוד קלאסיק אינו מכונת הסרטים המושלמת, לטעמי. המסך שלו אמנם טוב מספיק בכדי שאפשר יהיה לראות סירטון / תוכנית קצרה או אפילו סרט קולנוע עליו (ישנו כאן גם שיפור ניכר במסך לעומת דור 5. הוא בהיר יותר והטווח הדינמי של הצבעים רחב יותר), אבל המסך הזה קטן מכדי להציע חוויה ששואבת אתכם אל תוך הסרט. אם וידאו זו הסיבה בגללה אתם קונים נגן, הייתי ממליץ לבדוק מכשירים אחרים, עם מסכי 3.5 אינץ'.
אחד החוסרים של האייפוד בתחום הוידאו (במיוחד לנו, בארץ הקודש) הוא היעדר התמיכה בכתוביות. עד היום כאשר רצינו לראות סרט באייפוד עם כתוביות היה צורך להריץ את הסרט בתוכנה שתחבר את הכתוביות עם הוידאו. לבעיה זו אין עדיין פתרון, אבל יכול להיות שיהיה בקרוב.
אפל הוסיפה בקלאסיק תמיכה ב-Captions לסרטים. אמנם בד"כ כשאומרים Captions, הכוונה היא לכתוביות שמיועדות לכבדי שמיעה, אבל אני מניח שתוכנות שונות יוכלו לעשות באפשרות הזו שימוש על מנת לעזור לשתול כתוביות שאפשר יהיה להסיר בקלות. אנחנו עדיין רחוקים מכתוביות מלאות, אבל זהו צעד קטן בכיוון.
אודיו
את השוואת האודיו ביצעתי כרגיל עם קבצים אשר קודדו מדיסקים מקוריים לפורמט ה-Apple Lossless. את השירים שמעתי באוזניות Grado SR80 גם באייפוד קלאסיק החדש וגם באייפוד דור חמישי. הסאונד באייפוד קלאסיק מרגיש קצת יותר רחב. אמנם ההבדל הוא מינורי, והרבה פעמים היה לי קשה מאוד להבדיל בין הצליל, אך באופן כללי הצליל באייפוד טוב מאוד, הבמה רחבה ועם אוזניות טובות גם הבאס מצוין. כמו תמיד, אם אתם שוקלים לקנות נגן ולהישאר עם האוזנית המקוריות תשקלו שוב. בשידרוג לא יקר של אוזניות אתם יכולים להעלות את איכות הצליל ניכרת.
חשוב לדעת שלמרות שיש לאייפוד מספר לא מבוטל של EQ PRESETS (ועכשיו עם הממשק החדש גם תראו איך בדיוק המצב הזה נראה באקולייזר) עדיין אין אפשרות להגדיר את האקולייזר לבד
תמונות ומשחקים
יש לציין לטובה את השינוי בממשק הכללי של תצוגת התמונות. הרקע הלבן עליו הוצגו התמונות בגרסאות הקודמות הוחלף לרקע כמעט שחור ובמקום תצוגה של 30 תמונות בגרסת האייפוד וידאו עכשיו מוצגות על המסך רק 15, מה שמאפשר לראות את התמונות יותר טוב. לצלמים שביניכם יש לי בשורה רעה, המתאם של אפל, שאפשר להעביר תמונות מדגמים מסויימים של מצלמות דיגיטליות ישירות לתוך האייפוד כבר לא עובד, וזו בעיה למי שנהנה להסתובב עם מצלמה ולגבות את התמונות לתוך האייפוד בכל מקום.
המשחקים שמגיעים עם האייפוד מזמן לא רלוונטיים ולא היו הרבה יותר מגימיק נחמד. כשאפל פתחה את האייפוד למשחקי צד שלישי והחלה למכור אותם דרך האייטיונס, רבים קיוו שגם האייפוד יקבל עדכון במשחקים שמגיעים עמו וזה אכן קרה. שובר הקירות שודרג, ועכשיו מתאים בצורה מצויינת לגלגלת של האייפוד, הסוליטר הוחלף בגרסה הרבה יותר מגניבה שלו, משחק הצנחנים נעלם ובמקום בוחן המוסיקה יש עכשיו משחק מוסיקה הרבה הרבה יותר מעניין. הוא עובר על כל השירים שלכם ובוחן אתכם כמו שעשועון על אמנים, אלבומים, קטעי שירים וכל נתון אחר בסיפרית המוסיקה שלכם - שיפור מצויין בממשק חדש ומרענן. ונסיים בבשורה רעה - אם קניתם משחקים לאייפוד דור חמישי שלכם, הם לא יעבדו על הקלאסיק.
רשימות כתובות / יומן / קבצי טקסט
כמו בדגמים קודמים של המכשיר, גם באייפוד קלאסיק ישנה אפשרות לסנכרן רשימת כתובות ויומן.
במקינטוש הסינכרון מתבצע מול תוכנת הכתובות והיומן שבנויות בתוך מערכת ההפעלה, ואילו בחלונות ההאייפוד מסונכרן אל מול אאוטלוק אם יש לכם אותו, או מול תוכנת הכתובות של חלונות. במידה ולא מותקנת תוכנת Outlook על המחשב, אין אפשרות לסנכרן יומן.
כמו האייפודים הקודמים, גם קלאסיק מאפשר צפייה בקבצי טקסט פשוטים. למי שרוצה לעשות קצת יותר עם הקבצים האלה, שווה לדעת שניתן ליצור בהם קישורים (בדומה ל HTML) לדפים אחרים ואפילו קישורים לשירים מתוך קובץ הטקסט.
סיכום
אם אתם חדשים בשוק הנגנים ומחפשים נגן מוסיקה, הקלאסיק מספק פתרון מצויין, הכולל הרבה מקום אחסון באריזה מודרנית ונוחה. כמו בכל נגן חדש, ישנן עוד כמה בעיות שכנראה תבואנה על פתרונן בעדכוני קושחה למכשיר.
המקרים היחידים בהם לא הייתי ממליץ על אייפוד הם צורך ברדיו או אפשרויות הקלטה, מכיוון שהאייפוד תומך באפשרויות אלה רק עם תוספים חיצוניים, או אם אתם בשום אופן לא מוכנים להתרגל לעבוד עם תוכנה ייעודית לסנכרון.
חשוב לזכור שנכון לכתיבת שורות אלו אין עדיין עברית לאייפוד קלאסיק. כיוון שבדיוק בוצעו חילופי משמר בכל הקשור לייבוא מוצרי החברה לארץ (חברת ידע הוחלפה ב-iDigital), לא ברור גם מתי תהייה תמיכה.
הטוב:
* הרבה זיכרון במחיר מצוין
* תוכנת סנכרון שמאפשרת לנהל את השירים בכל צורה שתרצו
* תמיכה מובנת בפודקאסטים ובספרים קוליים
* זמן פעולה ארוך במיוחד (40 שעות מוסיקה בין הטענות לדגם ה 160 גיגה)
* תמיכה בוידאו גם במכשיר וגם בנגינה חיצונית, באיכות יוצאת מהכלל
* זמינות גבוהה של תוספים
* קהילה גדולה ותומכת
הרע:
* תוכנת סינכרון היא חובה
* אין רדיו או אפשרות הקלטה מובנת
* נכון לעכשיו אין תמיכה בעיברית
* מבוסס כונן קשיח ולכן יותר רגיש
* מסך קטן יחסית (2.5 אינץ')
* חוסר תמיכה בהמון פורמטים, כמו OGG או FLAC