הבחירות בארגנטינה הן בעיקר סיפורה של אישה אחת, כריסטינה פרננדז דה קירשנר, אשת הנשיא. מלבד היותר הגברת הראשונה ויועצת בכירה של בעלה היא גם סנטורית מטעם מחוז בואנוס איירס. לרבים מאוד, מועמדותה והפופולריות שלה מזכירות את [[אוויטה פרון]], אישתו של חואן פרון שהתמודדה על סגנות הנשיאות. לאחרים היא מזכירה דווקא את הילרי קלינטון, שתיהן עורכות דין וגברות ראשונות מעורבות וחרוצות.
אבל גם אם קירשנר הפופולרית תנצח את 13 המועמדים שנגדם היא מתמודדת בשעות אלו בקלפיות בארגנטינה, צפויה לה עבודה לא פשוטה. ארגנטינה ידועה כמדינה בלתי יציבה כלכלית. קירשנר אמנם ייצב את הכלכלה מעט והוציא אותה מהמיתון הארוך לתקופה של צמיחה מוגברת, אבל במחיר של הוצאה ממשלתית גבוהה. האינפלציה, שבשנות השבעים והשמונים הגיעה בארגנטינה לאלפי אחוזים מרוסנת על ידי פיקוח על מחירים. לדעת כלכלנים, יהיה קשה להותיר את המצב בעינו, בלי לנקוט צעדי חירום.
בארגנטינה חיים כ-39 מיליון תושבים. 40 אחוז מהם מרוכזים סביב הבירה בואנוס איירס, שהיא עיר אירופית. אזור בואנוס איירס רוויי אוכלוסיה עמידה ומשכילה, אך שאר המדינה היא כפרית, ענייה יותר ויש נתק בין המרכז לפריפריה. נסטור קירשנר, הנשיא הנוכחי הגיע למעמדו הפוליטי במידה רבה בזכות העובדה שבנה את מעמדו בפטגוניה המרוחקת, בקצה הדרומי של ארגנטינה. הקרבה של אזור מוצאו לקוטב הדרומי זיכתה אותו ואת אישתו בכינוי "הפינגווינים". הוא זכה לתמיכה גורפת של תושבי הפריפריה, שבמשחק הפוליטי של ארגנטינה לא כל כך נלקחים בחשבון בדרך כלל.
על גלי פופולריות גואה
עוד מתחילת הקריירה הפוליטית של בעלה, הייתה כריסטינה קירשנר עמוד תומך איתן. היא שלהבה את הקהל בנאומים בסגנון נחרץ ומיליטנטי, שוב בדומה לאוויטה פרון. נצחונו של נסטור קירשנר בבחירות ב-2003 היה דחוק. למעשה, הוא קיבל פחות קולות מהנשיא המכהן דאז, קרלוס מנם, אבל כיוון שמנם עצמו זכה רק ב-27 אחוז מהקולות, הוא נאלץ להתמודד נגד קירשנר בסיבוב שני. מנם ידע שבמקרה כזה הוא יובס והחליט לפרוש. כך הפך קירשנר הפך לנשיא באופן אוטומטי.
מאז גאתה הפופולריות שלו - וגם זו של אישתו. בבחירות לסנאט ב-2005 היא הביסה את המתחרה שעמדה מולה, הילדה גונסלס דה דוהלדה בהפרש של 25 אחוז. קירשנר לא מתראיינת לעיתונות ונוהגת לפנות לבוחרים ישירות, אך עמדותיה ידועות. היא הבטיחה להמשיך את מדיניותו של בעלה, אם תיבחר.
טראומת האינפלציה מאיימת
הסקרים מנבאים לקירשנר ניצחון מוחץ בסיבוב הראשון. השאלה כעת היא רק אם היא תצליח להימנע מסיבוב שני. החוק בארגנטינה קובע שמועמד צריך לזכות ב-45 אחוז מהקולות, או ב-40 אחוז, עם יתרון של 10 אחוז לפחות על יריביו. בכל מקרה אחר, ייערך בארגנטינה סיבוב שני, בסוף חודש נובמבר.
באופן מפתיע אולי, המתחרה הגדולה של קירשנר בבחירות הקרובות גם היא אישה. אליסה קריו התמודדה בפעם הקודמת מול נסטור קירשנר וזכתה ב-14 אחוז מהקולות. קריו שייכת גם היא למחנה המרכזי-שמאלי בפוליטיקה הארגנטינית. כמו מועמדים אחרים, היא הדגישה בקמפיין שלה את החסרונות של פועלם של הקירשנרים בתקופת כהונתם. עיקר עיסוקה בקמפיין היה במלחמה בשחיתות ובהקטנת הפערים הכלכליים.
מועמד בולט אחר הוא רוברטו לוונייה, ששימש שר האוצר בממשלתו של קירשנר עד 2005. הוא היה אבי המודל שהביא את ארגנטינה לצמיחה הכלכלית הנוכחית, ולטענתו מדיניות הקירשנרים תמוטט את מה שהושג. לווניה טוען עוד, שהממשלה הנוכחית מסתירה מהציבור את המצב האינפלציוני החמור לאשורו, נשק יעיל מאוד בחיים הציבוריים בארגנטינה.
פתיחת עונת הנשים הנשיאות
ישנם מועמדים נוספים, שאין להם סיכוי ממשי להגיע לסיבוב השני. אם צודקים הסקרים, וקירשנר תזכה בסיבוב הראשון, ארגטינה תיוותר גורם ממתן יחסית בדרום אמריקה. אחרי מערכות הבחירות בשנים האחרונות בהן עלו, או התבססו בשלטון מנהיגים כמו דניאל אורטגה בניקרגואה, אבו מורלס בבוליביה והוגו צ'אבס בוונצואלה, השמאל הארגנטיני נראה מתון.
ארצות הברית אינה רואה בממשלת ארגנטינה אויבת, וכריסטינה קירשנר, על פי הידוע, מתכוונת להיות עוד יותר פעילה מבעלה בתחום יחסי החוץ. יהיה מעניין לראות, ביום ראשון, אם ארגנטינה תהיה זו שתפתח את עונת הנשים הנשיאות ביבשת אמריקה.