28% מהציבור הישראלי היו בוחרים שלא להתגייס לצה"ל, לו היו עומדים היום לפני גיוס חובה - כך עולה מסקר מיוחד שנערך השבוע על ידי המרכז הרעיוני חינוכי של קרן [[ברל כצנלסון]], באמצעות מכון "מרקט ווטש" בקרב 500 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית. כשנשאלו מה יעשו במקום השירות הצבאי, ענו למעלה ממחציתם כי יתרמו למדינה במסגרת שירות לאומי בקהילה, בעוד שהיתר השיבו כי יעסקו בענייניהם הפרטיים.
מהסקר עוד עלה כי 45% מהנשאלים היו בוחרים להתנדב לשירות קרבי, בעוד שרק 20% ציינו כי היו בוחרים בשירות צבאי שאינו קרבי. עם זאת, מקרב בני הגילאים 18-24 רק 52% היו מתנדבים לשירות קרבי לעומת 83% מקרב בני הגילאים 55-64.
בתוך כך, שנה לאחר מלחמת לבנון, 50% מהנשאלים היו נענים לצו שמונה ב"חפץ לב" ו-25% היו מתייצבים ביחידותיהם "בלית ברירה". 16% ציינו כי הם אפילו אינם בטוחים שהם היו נענים לצו.
50% סבורים שהבעיה היא חינוך
הסקר גם בדק את עמדת הציבור לגבי תופעת ההשתמטות: 68% מהנשאלים סבורים כי ההשתמטות הייתה קיימת מאז ומעולם, אולם היא התגברה לאחרונה. רק 13% מקרב הנשאלים גילו יחס סלחני כלפי המשתמטים ואמרו כי אין להטיל עליהם שום סנקציות.
51% מהנשאלים אמרו כי יש לחייב את המשתמטים בשירות לאומי ו-13% סברו כי יש לכלוא את המשתמטים למשך שלוש שנים ולאסור את יציאתם מהארץ. כשנשאלו לגבי הסיבה להתגברות ההשתמטות, ציינו כמחצית מהנשאלים את החוסר בחינוך לערכים. רק 6% חשבו כי האשמים בכך הם הסלבריטאים המשתמטים.
"תוצאות הסקר מעלות נתון מדאיג לגבי הצעירים בגיל השרות הצבאי. הם מרגישים פחות מחויבות לגיוס קרבי וגיוס חירום מהוריהם". אומר יגאל צחור, מנהל המרכז הרעיוני חינוכי של קרן ברל כצנלסון ויוזם הסקר. לדבריו, "הסקר מוכיח שערכי הציונות והחינוך לערכים נשחקו באופן מדאיג. זאת נורת אזהרה חמורה. עלינו כחברה ועל מקבלי ההחלטות לטפל בבעיה במלוא הרצינות".