לחודש חשוון, המייצג את ראשית החורף, פנים רבות ומנוגדות. הגשם הראשון, ציוץ הנחליאלי, שמים מעוננים - האם זוהי פסטורליות חורפית או השקט שלפני הסערה? האם מדובר בגשמי ברכה או גשמי זעף?
לפי היהדות והאסטרולוגיה הקבלית, חשוון הוא החודש השני בשנה והשמיני למניין הספירה שמתחילה מחודש ניסן. הפרשה הראשונה הנקראת בחודש זה היא פרשת נח. חודש חשוון, מכונה גם "בול", משום שנכתב: "ובשנה האחת עשרה בורח בול, הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו" (מלכים א', ו').
השם "בול" ניתן לחודש זה על ידי חז"ל, מכמה סיבות: בחודש חשוון העשב נובל בשדה "ובוללין לבהמה מהבית". כלומר, מערבבים לה מרעה מן המספוא אשר בבית. יש הגורסים, כי המלה נגזרה מלשון "יבול", משום שבחודש זה מתחילה החרישה והזריעה. טענה אחרת היא שמקור המלה מלשון "מבול", מכיוון שבחודש זה יורדים לרוב גשמי ברכה רבים. במדרש נאמר, שבחודש זה התחיל המבול ולכן נגזר עליו שיהיה בו מטר וגשמים למכביר. השם חשוון מקורו עם עליית הגולים מבבל.
לחודש חשוון ניתן גם השם מרחשוון. הסיבה לכך היא שבחודש זה אין אף יום טוב, שמחה או מאורע מיוחד. השני, כי התרחשו בו כמה וכמה אסונות שהביאו עימם חורבן והרס, כמו דור המבול.
לפי המסורת היהודית ב-י"ז בחשוון החל לרדת מבול על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות. נח ובניו, שניצלו בעזרת התיבה, היו אבות האנושות החדשה שאחרי המבול (ראה בראשית פרקים ו'-ח'). המבול שטף והחריב עולם ומלואו. כל מה שעשרה דורות של גיבורים עמלו עליו במשך אלף שנים, הוצף על ידי אלוהים ושקע בתהומות המבול. או כפי שנכתב: "ה' היה מלא בחמס". המילה חמס הוזכרה בתנ"ך לשם ייצוג הכאוס והשחיתות של דור המבול. לכן, מרחשוון הוא חודש שהיה מר ורע.
הרס ובנייה מחדש
הסבר נוסף לשם מרחשוון נשען על פירוש הפשט. בליל ז' בחשוון מתחילים להתפלל בארץ ישראל ולבקש גשמי ברכה לרוב. בתפילה זו כוללים את ברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה ואומרים "ותן טל ומטר לברכה". הדואליות בכוחם של הגשמים- המבול שהחריב והרס מצד אחד, וגשמי הברכה המהווים מים כמקור לחיים מצד שני, מיצגים את שני פניו של חודש חשוון, הקיצוני בכוח ההרס שלו, אך גם בכוח הבנייה מחדש.
את כוח הבנייה מחדש מייצג שלמה המלך, שבנה מחדש והשלים במשך שבע שנים את בניית בית המקדש. בשנה השמינית נשלמה עבודתו ובכך הפך את המר למתוק, את השנאה לאהבה ואת הדין לחסד בבחינת היציאה מהחושך לאור. כאשר נבנה בית המקדש נכנסה בו ברכת השכינה והשתלבה במעשי ידיו של שלמה המלך, שבישרו מעשים טובים לעם ישראל.
בי"א בחשוון חל יום פטירתה של רחל אמנו, שבאופן סימבולי ורוחני מגלמת עבור היהודים את עוצמתה הפנימית של הנשמה לעורר את קדושת אלוהים שיגאל את בניו מהגלות ויביא אותם לארץ המובטחת. רחל מבקשת את רחמי הגאולה על עמה בדמעות ובתפילות מעומק הלב. הנביא ירמיהו תיאר זאת בלשונו: "כה אמר ה': קול ברמה נשמע. נהי בכי תמרורים. רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בנה, כי איננו". כה אמר ה': "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפועלך נאום ה'. ושבו מארץ אויב: ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". תקווה, בכי וגאולה, לזמנים טובים יותר, שיבת העם מגלותו.
מזל החודש - עקרב
מזלו של חודש חשוון הוא עקרב. הסיבה לכך היא שהעולם צמא לגשם, כפי שהעקרב צמא למים. חשוון הוא חדש קיצוני מכל הבחינות. זהו חודש עם צורך לשליטה, תוקפנות וחוסר התחשבות בזולת. חודש רווי בפחד, כמו המפגש שלנו עם העקרב המטיל עלינו אימה. העקרב הוא החיה היחידה שבעת סכנה ופחד מסוגלת להרוג את עצמה.
העקרב מיוצג במקורות על ידי שבט מנשה וצירוף האותיות של המזל הוא נ' ו-ד'. העקרב נשלט על ידי האות נ', הכוכב השולט בו מאדים (מרס), הידוע ככוכב המלחמות. גם בתוך המלה עקרב - מסתתרת המלה "קרב". העקרב הוא גלאי של סכנות ותמיד ניצב על המשמר. בשל מורכבותו של חודש חשוון, מלאכתם של העקרבים מורכבת שבעתיים.
בחודש זה יש למים כוח אנרגטי של חסד. המים מוליכים את כוח האור וכוח החיות (ויטאליות). מרבית גופו של האדם מכיל מים. עם זאת, למים יכול להיות גם כוח הרסני, כמו שטפונות, מבול וצונאמי. התעלומה הגדולה שמציב חודש חשוון הוא בדואליות שבו, ההרס והבנייה, המוות והחיים, החורבן והגאולה כבנייה מחדש של האומה.
הקבלה מסבירה את הדואליות הזו באמצעות המים, המהווים חוט מקשר בין שני הקטבים, החיובי והשלילי. בחודש זה, מומלץ על טבילה בכל דרך שהיא המתאימה לאדם. המנהג העתיק הוא טבילה במקווה. מקובלים תיארו את כוחו של המקווה ככוח מטהר ומגן המרחיק מהאדם אנרגיות שליליות. ניתן להיטהר גם בים. הניקיון הפנימי, הזיכוך החיצוני משפיע על הניקיון הרוחני וההיטהרות הנפשית של האדם.