כולנו יודעים שמחסור בשינה משפיע על כישורי הלמידה ועל הזיכרון שלנו. אם לא ישנו כמו שצריך בלילה, ייתכן שנהיה גם עצבניים וחסרי סבלנות. כעת מתברר שללא שינה, המרכזים הרגשיים במוחנו יוצאים משליטה.
"כשאנחנו סובלים ממחסור בשינה, המוח חוזר להתנהגות פרימיטיבית יותר, נסוג לאחור בכל הקשור לשליטה שיש לנו על הרגשות שלנו", אמר מתיו ווקר, מומחה למדעי המוח באוניברסיטת קליפורניה.
מחקרים קודמים גילו שמחסור בשינה יכול להחליש את מערכת החיסון ותהליכים במוח כמו למידה וזיכרון. עם זאת, כמעט ולא היתה התייחסות לשאלה מדוע שעות שינה מעטות משפיעות על רגשותינו.
החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת "ביולוגיה עכשווית", בחנו 26 מתנדבים, ומנעו מהם שינה במשך 35 שעות רצופות. למחרת, החוקרים ערכו סקירה של פעילות מוחם, כשהם מראים להם 100 תמונות. בתחילה הראו להם תמונות ניטרליות מבחינה רגשית, כמו כפות או סלים, אך בהדרגה עבר לתמונות שליליות, כמו נחשי צפע או כרישים תוקפים.
"הנחנו שהמרכזים הרגשיים של המוח יגיבו בצורה מוגזמת במקרה של מחסור בשינה, אבל לא תארנו לעצמנו עד כמה", אמר ווקר. "הם הגיבו ב-60% יותר לגירויים שליליים. זו עלייה חדה. נראה כאילו המרכזים הרגשיים של המוח פשוט רצים באמוק".
מה הקשר לבעיות פסיכיאטריות?
החוקרים תלו את התגובה המוגזמת בשיתוק של האונה הפרונטלית, האזור במוח שבאופן רגיל שומר על הרגשות תחת שליטה. "המבנה הזה חדש יחסית באבולוציה האנושית, וייתכן שהוא עדיין לא סיגל לעצמו דרכים להתמודד עם מצבים ביולוגיים קיצוניים", אמר ווקר. "בני אדם הם בין המינים הבודדים שמונעים מעצמם שינה. זו מוזרות של ממש בטבע".
בחיים המודרניים, אנחנו מונעים מעצמנו שינה לעיתים קרובות, "כמעט על בסיס יומי", אומר ווקר. "ההתנהגות הזו צריכה להפעיל את פעמוני האזהרה".
מחקרים עתידיים צריכים להתמקד במרכיבי השינה שמסייעים לשמור על יציבות רגשית, "בין אם זו שנת חלום, או סוגים של שינה נטולת חלומות", אמר ווקר. לדבריו, הפרעות פסיכיאטריות רבות קשורות לשינה לא נורמלית. "בעבר חשבו שההפרעות הפסיכיאטריות תרמו לבעיות השינה, אבל ייתכן שהתהליך הפוך. אם נגלה אילו חלקים של השינה הם המפתח ליציבות נפשית, נדע טוב יותר אילו תרופות יועילו, וייתכן שהדבר יעזור לסובלים מסוגים מסוימים של בעיות פסיכיאטריות".