'ג'וז ולוז' הוא לא מקום שאפשר להיקלע אליו ככה סתם. הוא לא ניצב בלב דרך מרכזית אלא במיקום צדדי בירכתי בניין מספר 51 ברחוב יהודה הלוי. תפריט המקום מתחלף מדי יום. עלמה פוגל, הבעלים בעלת הנפש הלירית, מדפיסה אותו מדי צהריים במכונת כתיבה. הלוק אקלקטי ורטרואי ומתבטא בין השאר בכסאות ושולחנות, סכו"ם וכוסות, שאף אחד מהם אינו זהה לרעהו.
כבר שלוש שנים, מדי ערב מתמלא המקום בקהל בוהמייני, שילוב בלתי-אפשר-אך-כה-מוצלח בין ברנז'איות בנוסח עדות ה-"קנטינה", רומנטיות א-לה "פועה", וחוג המצביעים העירוני של חד"ש. במילים אחרות - האווירה קסומה, מוזיקת הרקע תמיד-תמיד טובה ולא נדושה והאוכל הנהדר רק הולך ומשתפר.
קינוח של איזה שהוא פרי
לאחרונה ברוח הקדמה והפיתוח החליטו פוגל ובת זוגתה אורית רביבו, להרחיב את שעות הפעילות ולהציע את מרכולתה המפנקת של "ג'וז ולוז" גם בשעות הצהריים. בניגוד לתפריט הערב, תפריט הצהריים מעוגן וקבוע (אל חשש, הערותיה הפיוטיות והחינניות של פוגל שזורות גם בו) ומככבים בו מיטב להיטי המסעדה. איזה כיף שהם מוצעים גם בחצאי מנות, תמורת שני-שליש המחיר.
ממבחר המנות ראשונות, שכולן מלוות בלחם שאור נפלא וטעם לימוני מודגש, מומלץ לנסות את סביצ'ה הדניס המעולה (53/35 ש"ח) ואת הקלאמרי המוקפץ בשמן זית ומתובל במיץ לימון ועגבניות מגורדות (49/32 ש"ח). טרטר שייטל עם צלפים ואנשובי גם הוא בחירה נבונה (52/36 ש"ח).
הקבבורי (קציצות דגים בטעם ביתי, עמוסות בלימון כבוש, פטרוזיליה שאליהן נלווה לבנה מעודן וסלט צנון רענן, 40/58 ש"ח) הוא פייבוריט בגזרת העיקריות, כמו גם ואני מצטט מהתפריט: "סטייק אנטריקוט בציר בקר עם עין טובה או בלי ועשבים לצידו לאורך כל הדרך" (74 ש"ח). על אף שנדמה שכל מילה נוספת מיותרת, נספר שהביצה והציר הראוי מוסיפים לידידנו תועפות של שארם. את הסטייק מומלץ לצרוך עם כוס בירה טייבה קרירה מהחבית (16 ש"ח לשליש, 21 ש"ח לחצי ו-25 ש"ח לחצי וצ'ייסר ממבחר הוויסקי של המקום).
לקינוח מוצעים כאן מלבי עם טעם הדרי (האמת שבאמת קצת נמאס מכל הרטבים האדומים האלו), מהטובים שאכלנו לאחרונה (25 ש"ח) ו-"איזה שהוא פרי" (12 ש"ח). אידיליה מוחלטת? כמעט.
למרבה הצער, העדרו של דיל-צהריים עסקי משתלם, שיקל על שוכני המשרדים הסמוכים, מורגש בהחלט. החדשות הטובות: לקראת החורף הבטיחו לנו שיהיה כזה.
'ג'וז ולוז', יהודה הלוי 51 (מאחורה. טלפון למסתבכים: 03-5606385)