רובנו מפחדים מלהיות לבד ומקשרים זאת לתחושת בדידות. אדם החי לבדו אינו מקובל לפי הנורמות החברתיות ואף לעתים מסתכלים עליו כעל מסכן ואבוד שאינו מוצא את הדרך הנכונה בחייו וה"לבד" החברתי שלו אינו מצב של בחירה, אלא מצב של ברירת מחדל. אבל אין זה כך: ה"לבד" שלנו הוא המצב היחיד הקבוע ביקום. לבד אנחנו מגיעים לעולם ולבד אנחנו עוזבים אותו. ככל שנלמד לחיות את הלבד שלנו ולקבל אותו, כך נפסיק לפחד ממנו ונצליח להפיק ממנו את השיעורים החשובים ביותר במסע שלנו.
החברה אינה מסוגלת להתמודד עם עוצמתו של כל פרט ופרט החי בתוכה. היא מעדיפה לחנך אותנו לחשוב בדרך אחת כוללנית ו"מקובלת" וכך נוצרים דפוסי התנהגות ומחשבה שקובעים עבורנו: מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, מי שפוי ומי לא, מה יפה ומה מכוער ומהי הדרך הנכונה לחיות. המנגנונים האלו "מרדימים" את האינדיבידואליסטיות שטמונה בנו וכך אנחנו נשארים למעשה מחוברים כקולקטיב. כל זה, מאפשר למנגנונים המעוניינים בכך - שליטה קלה עלינו.
לכולנו מסלולי חיים דומים שמתנהלים לרוב במסגרות המגבילות והמקובלות שהחברה בונה עבורנו. לעתים המסגרת קצת מתרחבת ומאפשרת שחרור, אבל עדיין זה נעשה בגבולות המקובל. אנשים שאינם חיים לפי הנורמות החברתיות המקובלות, מוגדרים על ידי החברה כמי שחי בשוליים ומבודד מהחיים הקהילתיים. בדיוק שם נלחץ כפתור "הפחד מהלבד". פחד זה נמצא בכל אחד מאיתנו ומאכלס בתוכו פחדים נסתרים נוספים, כמו חרדת נטישה, פחד מדחייה, פחד מלהיות שונה, פחד מחוסר אהבה ועוד. פחדים אלו גורמים לרובנו להישאר במסגרות ה"נכונות" ולא להתמודד עם הרבדים העמוקים שלנו. הם גורמים לנו להישאר צמודים למה שיש (גם אם מה שיש לא טוב לנו), להתקרקע במסגרות שלא כולן מתאימות לנו. הם משתקים את העוצמה האישית והפנימית שלנו ומשפיעים על ההחלטות החשובות במסלול חיינו.
להתחבר לאנרגיית המקור
אך אם החברה היא זאת שמגדירה את הדפוסים שלפיהם אנו חיים, ניתן לטעון שגם המושג "לבד" הוא הגדרה חברתית וכך גם ה"פחד מהבדידות". ומי האנשים שקובעים את הנורמות החברתיות? אנשים החיים בתוכה, כלומר אנחנו. ואם כך מי פועל מתוך פחד? אנחנו. וממה אנחנו כל כך פוחדים? מהמפגש עם עצמנו.
במקור כולנו היינו מאוחדים באותה אנרגיה עוצמתית, אנרגיית המקור שם הרגשנו אחד, שם היינו אחד. ואז בחרנו לצאת למסע, למסע של האבולוציה, למסע של ההתפתחות והלמידה, למסע של הבנת והעברת הידע, על מנת לחוות את הדרך חזרה למקור בעוצמה גדולה יותר. שם נעשתה הבחירה - בחרנו לצאת למסע לבדנו.
אנחנו טועים במחשבה שאחרים יכולים למלא את תחושת הריקנות שבבדידות שלנו. הגעגועים לעוצמת האחדות שהרגשנו פעם ושאנחנו מונעים מעצמנו להרגיש היום היא הבדידות האמיתית שלנו. התחושה הזו שייכת לאותו רגע של ניתוק מהמקור, היא אינה קשורה להיותנו כאן היום ולחיינו בעולם הזה. כולנו עדיין מחוברים לאותה אנרגיה מקורית שקיימת בתוכנו וקיימת במקביל גם מסביבנו. זוהי אנרגיה קיומית של החיים ובתוכה אין תחושת בדידות או פחד - רק תחושות של אחדות ואהבה המחברות אותנו לאותו עולם.
לפעמים בכדי לצמוח ולהתפתח אנו נאלצים לבחור כיוונים שמנתקים אותנו מאנשים אחרים או מדפוסי התנהגות ישנים. הפרידה והניתוק מהידוע לתוך מצב של אי ודאות גורמים לנו להתכווץ ולחוש מחדש את ה"בדידות" שלנו והניתוק מהמקור. אך עלינו להבין שזו תחושה אשלייתית בלבד - הפרידה מהאנשים ומהדפוסים נעשית במונחים המחשבתיים שלנו ולא במובנים האנרגטיים. מבחינה אנרגטית כולנו מחוברים לעד לאותו מקור עוצמה.
האדם פוגש את עצמו
כשאדם מעוניין לחקור את משמעות חייו הוא בוחר לצאת למסע שלו. הוא עושה זאת לבדו, שואל את השאלות ומוצא את התשובות המתאימות הוא האחראי היחיד לגורלו. אדם יכול לפגוש את עצמו אך ורק כאשר הוא שלם עם היותו לבדו במסע. רק אז הוא פנוי לגלות את הרבדים הפנימיים שבו, הרצונות המוסתרים, השאיפות הפנימיות והאמת שלו. בזכות גילוי החיבור לעצמו הוא מגלה את החיבור שלו עם היקום כולו. הוא מבין שאין "פחד מבדידות" בעולם, כי "הבדידות" אינה קיימת.
במסע המרתק של החיים יש לעתים צורך בתקופת "ניתוק" מהסביבה הרגילה ואין סיבה לחשוש מכך. הפחד מהבדידות משתק אותנו ואינו מאפשר לנו למצוא תשובות לשאלות, זאת בעוד שההתבודדות מקדמת אותנו לאמת הפנימית שלנו. ההתבודדות חיונית על מנת למצוא את הקול האישי שלנו, את קול הלב. היא מחזירה אותנו לאנרגיית המקור. הבחירה בהתבודדות היא הבחירה להרגיש מחוברים לאחדות האמיתית.
אדם הפוגש את עצמו במסע מגלה שהאהבה שהוא כל כך רוצה בה, איננה אהבה שתלויה במוסכמות חברתיות או באדם מסוים היא אינה תלויה בדבר. זוהי האהבה שלו לעצמו, האהבה של היקום אליו והאהבה שלו ליקום. אחרי שלב ההתבודדות מגיע שלב ההתחברות מחדש לעצמנו ולעולם סביבנו. החיבור נעשה ממקום עוצמתי יותר. שוב האדם מוכן לצאת לעולם הגדול ולפעול בחברה, אך ממקום עמוק ומועיל יותר מכיוון שהוא אינו פוחד לעבור את המסע לבדו.
שרי תורג'מן היא מטפלת באנרגיות ובעיסוי נקודות טריגר.