אין פתרונות קסם: נכשל ניסוי בהורמון הגורם לשובע

החיפוש האינסופי אחר תרופת הפלא להשלת הקילוגרמים העודפים יימשך כנראה, עוד זמן רב. השבוע פירסמו חוקרים כי תרופה המכילה את ההורמון "לפטין" הגורם לכיול השובע במוח, אינה מסייעת להרזייה על אף שחלק מהמשתתפים דיווחו על תחושת שובע.

לפטין הינו הורמון המשוחרר ע"י תאי השומן בגוף, ובכך גורם לאיזון התיאבון, צריכת הקלוריות והשליטה על משקל הגוף. בדו"ח חדש שפורסם בגליון האחרון של כתב העת האמריקאי לתזונה, גילו החוקרים כי הנחקרים אשר לא קיבלו את זריקת ה"לפטין" ירדו במשקל יותר מעמיתיהם אשר טופלו בהורמון.

המחקר בבני אדם בוצע לאחר מספר בדיקות בעכברים אשר טופלו ב"לפטין". העכברים הראו ירידה משמעותית בתיאבון, והחוקרים הניחו כי תוצאות דומות יתקבלו גם בניסויים הקליניים בבני אדם.

30 גברים בגיל ממוצע של 45 הסובלים מהשמנת יתר נבחרו למחקר. אחת לשבוע במהלך 12 שבועות, קיבלו מחצית מהמשתתפים זריקת לפטין, והמחצית השנייה קיבלה זריקת מים פיזיולוגיים שאינה מכילה כל חומר פעיל. הנחקרים כולם הניחו כי הינם מטופלים ב"לפטין". כל המטופלים נתבקשו לקזז בצריכת המזון, ולא לעבור סף של 2,100 קלוריות ליום.

החוקרים בדקו את התיאבון של המשתתפים אחת לשבוע, יחד עם צריכת המזון, האנרגיה ומשקל גופם. על אף שהנחקרים שטופלו ב"לפטין" דיווחו על תחושת שובע וירידה בתיאבון, אמרו החוקרים כי אלו הערכות סובייקטיביות של הנחקרים, וכי השובע לא נמשך כל היום. בתום המחקר, איבדו המטופלים ב"לפטין" 4.3 ק"ג בממוצע, בעוד אלו שלא קיבלו כל חומר פעיל איבדו בממוצע 6.4 ק"ג ממשקלם.

הטיפול התרופתי היעיל ביותר כנגד השמנה נותר בינתיים, באמצעות התרופה "קסניקל" המכילה את החומר "אורליסטט". חומר זה מונע את עיכול 30 אחוז מכמות השומן בכל ארוחה. עם זאת, הקסניקל אינו משפיע כלל על התיאבון, ומחייב את המטופלים להמשיך בדיאטת רזון ובפעילות גופנית לשם הורדה במשקל. עם זאת, מציינים החוקרים כי ייתכן וטיפול ב"לפטין" יסייע לאלו הסובלים מהשמנת יתר קיצונית במיוחד, במינונים כאלו אשר יפחיתו באופן דראסטי את תיאבונם העז.