סימבול החתול בטארוט

מהו החלק שהחתול מייצג בנו? מי הם למעשה אנשי החתול והאם החתולים מייצגים את רעיון הזנות הקיים אצל בני האדם? את התשובות לכך אפשר למצוא במיתולוגיות השונות ובהומיאופתיה, או ליתר דיוק בתהליך הפובינג של ההומיאופתיה, שהוא התהליך שבו נאספים הסימפטומים המדווחים על ידי מתנדבים בריאים שניתנת להם התרופה.

המתנדבים שנטלו את התרופה lac-caninum, המופקת מחלב של חתולים, דיווחו על סימפטומים רבים ומעניינים. כולם מובילים למסקנה, שהרעיון המרכזי הקיים בתרופה הוא העצמאות. בדומה לחתולים, גם חיי האנשים שנטלו את התרופה, סובבים סביב הצורך בעצמאות ובחופש, אבל בשונה מהחתולים הם יכלו לבטא את עצמם. רבים מהמשתתפים במחקר, דיווחו על רצון עז לצאת מהבית ולהיות באוויר הפתוח, השינה שלהם הפכה לקלה יותר וכל רעש קטן העיר אותם משנתם (תכונה המאפיינת את תנומת החתול), הם שאפו לעצמאות, החלו להרגיש כבולים והרגישו צורך לברוח מכל מה שמחייב בחייהם.

רבים מהם דיווחו על סימפטומים העוסקים באכזבה, פחדים וניצול: אחד הפחדים המאפיינים את "אנשי החתול" הוא פחד מנפילה במדרגות ומפגיעה של חפצים חדים (פחד מחדירה). החלומות המעניינים שעליהם דיווחו סבבו סביב מיניות ואלימות מינית, לרבות ניצול מיני ואונס.

משפט מפתח חשוב במהלך טיפול ההומיאופתי שעשוי לומר האדם שמתאימה לו התרופה הוא "נפגעתי ולעולם לא...". זה יכול להיות בעל חיים שנפטר ובעליו נשבע שלעולם לא יאמץ עוד בעל חיים, זה יכול להיות אדם שלעולם לא יתאהב שוב ובמקרים קיצוניים נמצא אנשים שאף לעולם לא ירצו יותר קשר עם המין האנושי ויעדיפו את חברת החיות. אנשים אלו נפגעו עד עמקי נשמתם. הם מרגישים מנוצלים, שונאים את עצמם ומפתחים התנהגות זו כפיצוי על הפחד לאבד שוב את עצמאותם. הם מעדיפים להתבודד ולהסתגר מאשר להיפגע שוב.

לפני שהיו זקוקים לעזרה, הם היו אנשים קשיי יום, חלקם מסורים לעבודתם ולחיי הזוגיות. חלקם לא אוהבים את מה שהם עושים, חלקם שחוקים ורובם רואים שזה יכול להיגמר רע, אבל בכל זאת ממשיכים. האכזבה עבורם היא סיום הקושי ואחריה הם בוחרים להתנתק ולחזור להיות עצמאיים בכל מחיר. רעיון הזנות בולט בתרופה הזו: אי אפשר להתעלם מהתחושה עליה דיווחו האנשים, כי הם מלוכלכים, נטולי כבוד, שהם מוכרים את עצמם בשביל כסף, גם כשמדובר בזוגיות שלהם.

סימבול החתול קיים בכל אחד מאיתנו. בדרך כלל הוא חבוי ולעתים נדירות הוא יעלה מעל פני השטח, אבל הוא חלק מהמהות היומיומית שלנו. "אנשי החתול" יכולים להיות כל אחד ואחת מאיתנו ונפגוש בהם בתדירות גבוהה הרבה יותר מכפי שחשבנו. כמו שנראה את החתולים בכל פינה, כך גם את אנשי החתול נמצא בכל מקום.

"אנשי החתול" רגישים יותר ממה שהם מקרינים כלפי חוץ. הם יודעים כי כאשר יתמסרו זה יהיה טוטלי ולכן הם מפחדים מזה. בשל הפחד להיפגע הם לעולם לא ירגישו תחושת שייכות מלאה. הצורך בעצמאות הוא הדבר החשוב בחייהם ופעמים רבות הם יעמידו אותו לפני כל דבר אחר. הם יהיו מוכנים לעבוד קשה, להישחק ולמכור את הנשמה שלהם, את גופם, שכלם או כל דבר אחר ובלבד שעצמאותם תישאר להם ויוכלו להמשיך להיות מי שהם רגילים להיות.

החתול מייצג חלק מהאני הקיים בנו שרגיש ומפחד להיפגע. צד זה עולה בכל פעם בו קיים הקונפליקט בין הצורך שלנו בעצמאות והצורך שלנו בקשר מחייב, בכל תחום. אותו חלק מפחד מהאכזבה הקשה והכואבת שתגיע. לכן הוא אינו מוכן להיחשף ולהתמסר. זהו החלק ששואל: "האם זה שווה את זה?" ופעמים רבות התשובה תהיה לא.

© מנדלבוים שגיא עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 12 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות, שאותם הוא מלמד בתל אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.